תאונת דרכים- האם בית המשפט יחליט בניגוד לקביעת מומחה רפואי ?

בפסק דין שניתן ע"י השופט ערן נווה מבימ"ש השלום בקריות, בתביעה בגין נזקי גוף לאחר תאונת דרכים.

מדובר בהתערבות בימ"ש בשאלת קשר סיבתי רפואי, בניגוד לקביעת המומחה הרפואי מטעמו.
התובעת הינה צעירה ילידת 1974, שנפגעה בתאונת דרכים, הטוענת כי נגרם לה נזק אורולוגי שמקורו בבעיה עצבית, באופן שהיא סובלת מתופעה הנקראת "אי-נקיטות שתן במאמץ" (דהיינו, כל מאמץ גורם לבריחת שתן).

מומחה אורולוגי שמונה מטעם בימ"ש, ד"ר לוריה, סבר שהבעיה הרפואית ממנה סובלת התובעת (ועל כך אין מחלוקת) -איננה קשורה בתאונת הדרכים.
הוא קבע כי אי קיומו של נזק עצבי (כתוצאה מהפגיעה בעמוד השידרה) שולל את הקשר בין התאונה ובין הבעיה האורולוגית ואף נחקר על כך פעמיים בביהמ"ש.

בפס"ד התייחס השופט נווה לכל ההלכות של התערבות בימ"ש במסקנות מומחה רפואי , וקבע כי ההלכה היא שביהמ"ש הוא הפוסק האחרון גם בשאלות רפואיות, וכי חווה"ד של המומחה הרפואי, לרבות מומחה שמונה מטעם בימ"ש נתונה לבחינתו ולשיקול דעתו של ביהמ"ש, אשר יכול לקבלה או לדחותה, באופן "שהקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של התובע כתוצאה מהתאונה מסור בידי ביהמ"ש". השופט נווה הוסיף כי הגם שרופא בימ"ש נתפס כ"זרועו הארוכה של ביהמ"ש", רשאי בימ"ש להתערב בשיקול הדעת שלו. ההתערבות בשיקול הדעת תיעשה בזהירות ובשים לב לכך שביהמ"ש יכול ורשאי אף למנות מומחה רפואי נוסף, אם הוא סבור שיש הצדקה לעשות כן.

בנסיבות המקרה קבע השופט נווה כי : "ד"ר לוריה סבר, שלא הוכחה פגיעה עצבית ואולם אני סבור, כי מסקנה זו שגויה, וכי הוכחה פגיעה עצבית אשר היא זו הגורמת לפגיעה האורולוגית. העובדה הבלתי ניתנת לערעור היא שד"ר לוריה לא יכול היה לשלול בנסיבות העניין, כי מדובר בתופעה אורולוגית שהיא תוצאה של בעיה עצבית".

השופט נווה קבע איפוא כי יש להכיר בתופעת אי הנקיטות במאמץ כמי שנגרמה בתאונת דרכים זו.