כאשר בעל מקרקעין או חוכר לדורות מקבל אישור לתוכנית בנייה על שטחו וכתוצאה מכך, שווי הנכס עולה, הוא נדרש לשלם לרשות המקומית היטל השבחה. מטרתו של ההיטל היא לממן את פעולת הוועדה המקומית שדנה בנושא של אישורי תוכניות פיתוח ובנייה ופעולות נוספות. גובה ההיטל נקבע על בסיס חוות דעת שמאי מומחה. אולם, ישנם מקרים בהם עולה השאלה האם ניתן לשנות את גובה ההיטל באופן רטרואקטיבי. כלומר, לאחר שכבר שולם. המקרה שלפנינו הוא דוגמא לכך.
יש לכם שאלה?
פורום מיסוי מקרקעין
פורום מקרקעין
פורום דיני מושבים וקיבוצים
על פי עובדות המקרה, המבקשים היו בעלי זכויות בקרקע בעיר ראשון לציון. במהלך חודש דצמבר 2002 הם קיבלו היתר בניה להקמת בית פרטי על הקרקע ולכן נדרשו לשלם היטל השבחה. המבקשים שילמו היטל זה, ששיעורו נקבע לפי חוות דעת שמאי מומחה. מהיטל זו נוכה סכום שהווה 79% משיעור התשלום, לנוכח פרשנות המשיבה את הוראות סעיף 19(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. שכן, המשיבה פירשה את הוראת החוק כמקנה למבקשים ולכלל הציבור פטור מהיטל השבחה על בית חדש שנבנה על קרקע לא בנויה, עד לשטח של 120 מ"ר.
אולם, לאחר שניתן פסק דין של בית המשפט העליון בנושא הוראת חוק זו, המשיבה הבינה שהפטור ניתן למבקשים בחוסר סמכות. זאת מאחר ולפי ההלכה שנקבעה, הפטור חל רק על הרחבת בית קיים על מקרקעין ולא על בנייה חדשה על גבי קרקע בלתי בנויה. לפיכך, המשיבה הגישה תביעה נגד המבקשים לגביית סכום היטל ההשבחה שלגביו ניתן פטור. התביעה הוגשה בסדר דין מהיר והמבקשים לא התייצבו לדיון. על כן, ניתן נגדם פסק דין במעמד צד אחד וכעת הם ביקשו לבטלו.
בקשת הביטול
לטענת המבקשים, הם לא התייצבו לדיון דאז מאחר וסברו שהוא בוטל או נדחה, בהתאם לרישום שהופיע באתר האינטרנט הרשמי של בתי המשפט. המבקשים אף צירפו העתק של תדפיס אתר בתי המשפט מהיום האמור, ממנו עלה שהדיון הופיע פעם אחת כ"מבוטל/נדחה". לאור זאת, נטען שהיה ראוי לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.
על מנת להורות על ביטול פסק דין מחובת הצדק, על המבקש להצביע על פגם שנפל בהליך, שבגינו היה על בית המשפט להימנע ממתן החלטה. במקרה זה, הדיון אכן הופיע באתר האינטרנט הרשמי של בתי המשפט כ"מבוטל" אך הוא הופיע פעם נוספת כמתקיים. על כן, נקבע שהיה על המבקשים להפעיל שיקול לדעת ולברר את הסטאטוס של הדיון, ולחלופין, להתייצב בבית המשפט. מאחר והם לא עשו זאת, אי התייצבותם עלתה לכדי עצימת עיניים והמבקשים נדרשו לשאת בתוצאות מעשיהם.
עם זאת, הרשם קבע שהיה מקום לשקול את ביטול פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת שיקול דעת זה, יש לבחון את סיכויי ההצלחה של המבקשים אם פסק הדין יבוטל והסיבה לאי התייצבותם. במקרה זה, נפסק שהסיבה לאי ההתייצבות הייתה טעות בשיקול הדעת, שלא עלתה לכדי זלזול בהליכים משפטיים. לפיכך, היה מקום לבחון את טענות ההגנה לגופו של עניין ולראות האם היה בהן ממש.
הטענות לגופו של עניין
בעניין זה, המבקשים טענו שהמשיבה טעתה בפרשנות הלכת בית המשפט העליון ושלא היה מקום לדרוש תשלום נוסף של היטל ההשבחה, לאחר שזה שולם כארבע שנים לפני מועד הגשת התביעה נשוא המחלוקת. במסגרת הדיון בנושא, הודגש שלמשיבה הייתה סמכות לתקן את חיוב התשומה מכוח התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, אך רק מקום בו נפלה טעות בגביית הסכום הקודם. מטרת הוראת חוק זו היא לחזק את האינטרס בגביית מס אמת. מולה, עומד אינטרס ההסתמכות של הנישום שמחייב הפעלת הסמכות בצמצום וזהירות.
על כן, נקבע שהיה ספק של ממש האם המשיבה הייתה רשאית לדרוש מהמבקשים תשלום היטל השבחה נוסף. ספק זה התעורר הן לנוכח העובדה שהמבקשים שילמו כבר את ההיטל שנדרש מהם בהתאם לקביעת השמאי, והן לנוכח כללי המשפט המנהלי שמאפשר תיקון טעות במקרים חריגים, תוך צמצמום הפגיעה באזרח.
עוד נקבע שהמשיבה לא פירטה בכתב התביעה אינטרס ציבורי מיוחד שהיה בו בכדי להצדיק את גביית ההיטל במלואו כארבע שנים לאחר התשלום הראשון, תוך פגיעה בהסתמכות המבקשים. לאור האמור לעיל, נקבע שלמבקשים היו טענות הגנה ראויות וטובות ולכן פסק הדין שניתן נגדם בהיעדרם, בוטל.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
