עו"ד דנה שביט, עו"ד אילנה קנטור


סעיף 383 לחוק העונשין מגדיר מהי עבירת הגניבה, להלן ציטוט חלקים נבחרים מהסעיף,
אדם גונב דבר אם הוא –


(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע.
(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפיקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.
(ג) לעניין גניבה –
(1)"נטילה" – לרבות השגת החזקה-
(א) בתחבולה
(ב) בהפחדה
(ג) בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך
(ד) במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל.

מה דינו של הגונב?


הגונב דינו עד 3 שנות מאסר עפ"י חוק העונשין.

מהו הערך החברתי המוגן ע"י הסעיף של עבירת הגניבה?


הערך החברתי הינו שמירה על זכות הבעלות והחזקה בנכס. כל עוד ערך השליטה של בעל הנכס ברכושו לא נפגע, למעשה לא נעברה עבירת הגניבה.


היסוד העובדתי שבעבירת הגניבה מתממש עת הוצא הדבר, הנכס, מחזקתו של הזולת וזאת ללא הסכמתו לכך. כלומר, הוצאת החפץ באופן פיזי (נטילה) והרחקתו ממקומו (נשיאה) כשהחפץ הגנוב מצוי כעת בחזקתו של אדם אחר .


מה משמעות הביטוי "דבר הניתן להיגנב" ?


לפני תיקון החוק הגישה ההיסטורית לעבירת הגניבה הצטמצמה לדבר מוחשי בלבד המוחזק בידי הזולת.
בהמשך תוקן החוק ונקבע כי דבר הניתן להיגנב יכלול גם "חיובים ברי תביעה", כגון: חשבון עו"ש בבנק וכל רכוש בלתי מוחשי אחר. עבירת הגניבה הקלאסית המסורתית עניינה הוצאת דבר מחזקתו של אחר, המדובר בפעולה פיזית טהורה, יצירת מגע עם החפץ והזזתו ממקומו.

האם בעצם נטילת החפץ יהא די כדי לבסס הרשעה בעבירת הגניבה?


התשובה הינה שלילית. כדי לבסס הרשעה בעבירה זו יש לבצע 2 פעולות, נטילה, קרי תפישת השליטה בחפץ וגם הרחקתו ממקומו.


האם אדם שהכניס ידו לכיס מכנסי במטרה להוציא את הארנק, ייחשב כמי שביצע את עבירת הגניבה?
התשובה הינה שלילית. כפי שצוין רק אם אותו אדם הכניס ידו לכיס, תפס הארנק והוציאו מהכיס ייחשב כמי שעבר את העבירה השלמה.


אל תתפסו לכלל טעות, אותו אדם לא יהיה פטור בלא כלום, שכן ניתן להאשימו , בין היתר, בעבירה של ניסיון לגניבה.

מה לגבי אדם שנכנס לסופר , הרים מהמדף פריט מסוים והכניסו לכיסו או לתיקו?


ישנם כאלו הגורסים כי השלמת העבירה מתבצעת ביציאת האדם עם הפריט הגנוב מתוך המתחם של הסופר, זאת בהתאם לטענה כי רק הזזת הפריט אל מחוץ לסופר נחשבת להרחקה ממקומו, ומוציאה את הפריט מחוץ לחזקת בעל הסופר.


וישנם כאלה הגורסים, וזו גם הדעה הרווחת בפסיקה, כי די בכך שאותו אדם הרים את הפריט מהמדף בסופר והכניסו לתיקו או לכיסו כדי שייחשב כגנב.

נטילה בתחבולה-


נטילה בתחבולה משמעה, הבאת אדם למצב בו ימסור בהסכמתו חפץ שבשליטתו לאדם אחר (לגנב) לאחר שנאמרו לו דברים לא נכונים או העלמת האמת, כלומר, הגנב בתחבולה גרם לבעל החפץ לוותר על החזקה בו .


נטילה בהפחדה-


נטילה בהפחדה משמעה, הנעת הזולת באיומים או באילוץ למסור את החפץ לרשותו של הגנב. שכן , אין במקרה זה הסכמה אמיתית של הבעלים למסור את החפץ, אלא הדבר נעשה רק לאחר שאילצו אותו לעשות כן.


נטילה במציאה – האם אדם שמצא חפץ מסוים ולקחו ייחשב כגנב ?


התשובה לכך נחלקת לשתיים. אם מדובר בחפץ שלא ניתן לאתר את הבעלים באמצעים סבירים, הרי שאותו אדם שלקחו לא ייחשב כגנב עפ"י החוק.


מאידך , אם מדובר בחפץ שבנקל או באמצעים סבירים ניתן למצוא את הבעלים החוקיים והמוצא לא יפעל במטרה לאתרו, הרי שהוא ייחשב כגנב.


לציין כי לא ניתן למצוא דבר אלא אם בעליו איבדו, זאת בניגוד למצב בו הבעלים השאיר במקום חפץ כדי לחזור ולקחתו מאוחר יותר.


המבחן לקביעה האם דבר אבד אם לאו, הינו אובייקטיבי ולא עפ"י מבחן סובייקטיבי של כוונת הבעלים.
כיצד נבחן האם "המוצא" האמין כי ניתן למצוא את בעלי החפץ באמצעים סבירים?
הפסיקה קבעה כי שאלה זו תיבחן עפ"י אמת מידה סובייקטיבית של "המוצא".

מהו אותו "דבר הניתן להיגנב" עפ"י החוק?


החוק קובע כי מדובר בדבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם וכשמדובר בדבר במחובר למקרקעין – רק לאחר ניתוקו מהם.


המושג "ערך" מבטא ערך כלכלי, שטמון בו אינטרס ממשי לאדם, להבדיל מערך רגשי. דבר החסר ערך כלכלי אינו נחשב לדבר הניתן להיגנב. למשל, שיק מלא שיש לו כיסוי או שיק חלק, כרטיס טיסה, כרטיס אשראי וכו’.
אותו דבר בעל ערך כלכלי, צריך להיות נכס של אדם כלשהו ולא דבר שהופקר ע"י בעליו.


עבירת הגניבה הינה אחת העבירות המורכבות ביותר בספר החוקים ולה גוונים רבים שרק חלקם המועט בא לידי ביטוי במאמר .


נוכח מורכבות העבירה והמבחנים הרבים לקביעתה, לעיתים, התביעה תחליט כי אדם ביצע עבירת גניבה ובהתאם תגיש נגדו כתב אישום , אך סנגור מנוסה ומקצועי יידע לאבחן את המעשה בהתחשב, בין היתר, בנסיבות המקרה, ויפעל לביטול כתב האישום או לשכנוע בית המשפט כי אין המדובר בעבירת גניבה ועל כן יש לזכות את מרשו, הנאשם.

לסיכום, היו זהירים, בעבירת הגניבה אין גוונים של שחור ולבן בלבד, לכן, לעיתים, מה שיוגדר על ידכם כעבירת גניבה, בפועל עשוי לא להיחשב כך עפ"י החוק !!!