קיימות מגוון סיבות לצורך בפינוי השוכר מהדירה. בדרך כלל עולה הצורך לפנות את השוכר כאשר הוא אינו משלם את שכר הדירה, אך ממשיך להתגורר בה. ישנם מצבים בהם השוכר מבצע הפרות יסודיות חמורות של חוזה השכירות כמו השכרת הנכס בשכירות משנה, ביצוע שינויים מבניים בנכס ללא רשות, שימוש בנכס לצרכים שאינם תואמים להסכם השכירות ועוד. חמור מכך, ישנם שוכרים שממשיכים לגור בנכס ללא הסכמת בעל הדירה גם לאחר שחוזה השכירות לא חודש והסתיים.
מה עושים אם הדייר לא מסכים ומסרב לפנות את הדירה?
ניתן לפעול ב-3 שלבים לצורך תיקון המצב:
1. הגשת תביעה וניהול הליך משפטי לפינוי המושכר בבית המשפט.
תביעת פינוי מושכר היא תביעה שמתבצעת בסדר דין מהיר. לרוב נקבע דיון תוך 30 יום ממועד הגשת כתב התביעה. יש לשים לב כי זוהי אינה תביעה כספית, אלא נועדה רק לפינוי פיזי של השוכר מהדירה.
2. מימוש פסק הדין לפינוי מושכר בהליך הוצאה לפועל (הוצל"פ) אשר בסופו יוחלפו מנעולים בדירתך ומפתחות הדירה ימסרו לידך. ישנם מקרים שבהם גם לאחר קבלת פסק דין לפיו השוכר נדרש לפנות את הדירה, הוא מסרב לעשות זאת ומתבצר בדירה שאיננה בבעלותו. במצב כזה, ניתן לפנות להוצאה לפועל. נציג של הוצאה לפועל יחד עם שוטרי משטרת ישראל, מגיעים לדירה ובאמצעות הפעלת כוח מפנים את השוכר מהנכס.
חשוב לדעת! כי את/ה, בעל/ת הנכס, אינכם רשאים לפנות את השוכר בכוח מהדירה, למנוע ממנו בכוח להיכנס אליה או להחליף את המנעולים בדירה על דעת עצמכם. תמיד יש להיעזר ברשויות החוק כדי לפנות את השוכר.
3. כסף – גביית חובות דמי השכירות והנזקים שנגרמו לך ע”י הדייר באמצעות תביעה תוך השכרת הדירה לשוכר חדש ואיכותי אשר משרדנו יסייע בבחירתו אם תרצה/י בכך.
במציאות החיים בישראל כיום, המגורים בבניינים משותפים הינם צורת המגורים הנפוצה ביותר. על כן, התופעה של סכסוכי שכנים הינה, למרבה הצער, תופעה נפוצה למדי שכן הקירבה והחיכוך הפיזיים היומיומיים עם השכנים מספקים לא מעט עילות לסכסוכים.
לרוב, מדובר בטענות על: רטיבות ונזילות מדירה אחת לאחרת או מהרכוש המשותף לדירה אחד הדיירים, גרימת מטרדי רעש, שיפוץ בבית השכן או בדירת השכן, ריח ולכלוך, אי תשלום מיסי ועד בית, פלישה לרכוש המשותף והשתלטות עליו, ביצוע חריגות בנייה (בעיקר בדירות גן) ועוד. על אף שסכסוכי שכנים בבית משותף הנם נפוצים יותר, לא פעם מתגלעים סכסוכי שכנים גם במגורים בבתים פרטיים (צמודי קרקע), לדוגמא: על הגבול בין הבתים, חניות, תחזוקה לקויה של בית פרטי אחד גורם לנזק בבית השכן או שיפוץ ושינוי כלשהוא שנעשה בבית השכן או בגינה יכול להוביל לנזקים אצל הבית השכן. ישנם מצבים בהם פתרון בדרכי שלום אינו זוכה לשיתוף פעולה מצד השכן.
בכלליות, קיימות שתי דרכים עיקריות להתמודדות במקרה של סכסוכי שכנים:
1. נקיטה בהליך משפטי ישירות כנגד השכן הבעייתי ו/או ועד הבית (תלוי במקרה).
2. פנייה לעירייה ( או רשות מקומית מסוג אחר) ו/או למשרד הגנת הסביבה על מנת שיאכפו את החוקים הרלוונטיים כנגד השכן הבעייתי.
מי יכול להגיש תביעה כנגד השכן הבעייתי?
כל בעל דירה, לרבות מי שמחזיק בדירה מטעם בעל הדירה, וכן חוכר ו/או חוכר משנה לתקופה העולה על 25 שנה, וכן נציגות הבית המשותף (כלומר, ועד הבית).
איזה פתרונות / סעדים מוסמך המפקח על המקרקעין לתת?
למפקח על המקרקעין יש את כל הסמכויות שיש לבית משפט שלום בתביעה אזרחית. כך, לדוגמא, המפקח מוסמך להורות על מתן צו לחיוב כספי כנגד השכן הבעייתי, צו עיקול זמני, צו עשה (למשל: תיקון הנזילה, פינוי השטח עליו השתלט השכן הבעייתי וכיוב'), צו אל תעשה/מניעה (למשל: כנגד מטרדי ריח ולכלוך, כנגד מטרדי רעש), ועוד.
.jpg)
.png)
