לפי הדין הפלילי במדינת ישראל, ישנן שלוש טענות "הגנה מן הצדק" שיכולות להביא לביטולו של כתב אישום שהוגש בעניינו של אדם מסוים. טענות אלו יוצגו בבית המשפט מטעם ההגנה, בתגובה לכתב האישום שהגישה המדינה שהיא המאשימה במשפט הפלילי.


טענות ההגנה מן הצדק הן: אכיפה בררנית שמשמעותה לרוב אפליה ביחס בין מספר נאשמים באותו עניין; שימוש בסוכן מדיח שמשמעותו התערבות של סוכן משטרתי סמוי בחקירה והשפעה על הנאשם; והתמהמהות בהגשת כתב אישום ובהעברת חומרי חקירה, מה שמקשה לנאשם להגן על עצמו במשפט הפלילי.


לפני שבועיים בית משפט השלום בירושלים ביטל כתב אישום שהוגש נגד גבר בגין איומים והעלבת עובד ציבור. כתב האישום בוטל מפני שהתקיימה לקביעת השופט אכיפה בררנית שהיא אחת מטענות הגנה מן הצדק. כיצד? באותו מקרה, אשתו של הגבר הייתה מואשמת אף היא באיומים, העלבת עובד ציבור ותקיפת סתם, רק שבמקרה שלה הוחלט לקבל נסיבות מיוחדות ולבטל את האישום נגדה.


בני הזוג קראו למאבטחי ראש הממשלה "נאצים" ואיימו לתקוף אותם בנשק


במקרה נשוא כתב האישום, בני הזוג שהתגוררו במכונית מול מעון ראש הממשלה היו מעורבים בתקרית עם מאבטח המעון לאחר שהוא פתח את מכוניתם ללא אזהרה, כחלק מתהליך בידוק כלי רכב. המכונית שימשה למעשה כמקום המגורים של בני הזוג וחלונותיה היו מכוסים בדפים, כך שלא היה ניתן לראות מי נמצא בה בפנים או מי ניגש אליה מבחוץ.


בני הזוג מחנים בדרך קבע את מכונית-המגורים שלהם בסמוך למעון ומוכרים למאבטחי המעון, תוך ששני הצדדים מכבדים ככל האפשר את המצב. נטען כי קיים נוהל בלתי-כתוב שבו המאבטחים דופקים על דופנות הרכב ויוצרים קשר עם בני הזוג כדי לבדוק את תא המטען ולשלול סיכון ביטחוני. באותו מקרה, המאבטח שלא הכיר את הנוהל הייחודי פתח את דלת המכונית ללא אזהרה, דבר שפגע בפרטיותם והבהיל אותם.


מייד לאחר המקרה, הגבר שהבחין בנשק של המאבטח החל לקלל אותו, כינה אותו "נאצי" ואיים עליו שיגיע עם נשק ויפגע בו ובשיירת ראש הממשלה. נוסף על האיומים, נטען כי האישה אשר הייתה בהיריון עמדה לתקוף את המאבטח אך הגבר עצר בעדה. בעקבות המקרה, הגבר הואשם באיומים ובהעלבת עובד ציבור, והאישה הואשמה נוסף על אישומים אלה גם בניסיון תקיפת סתם.


בעוד שכתב האישום נגד האישה בוטל, כתב האישום של הגבר עמד בעינו


לאחר שהוגשה בקשה לעיכוב הליכים, המאשימה החליטה לבטל את כתב האישום של האישה שהייתה כאמור בהיריון בסיכון גבוה. נטען כי עבירת האיומים שיוחסה לשניהם בוצעה על ידי הגבר באופן פעיל ולא על ידי אשתו, וכי אין ביסוס ראייתי מספק לניסיון התקיפה. סוכם כי אין סיכוי סביר להרשיע אותה בעבירת העלבת עובד ציבור ולפיכך בוטל כתב האישום כולו.


בעקבות הביטול, תוקן גם כתב האישום נגד הגבר כך שהוא הואשם בעבירת האיומים בלבד. הסנגור של הגבר טען כי יש לבטל גם את כתב האישום שלו מכיוון שמדובר במקרה קלאסי של אכיפה בררנית. הוא הסביר שכתבי האישום של הזוג הוגשו באותו מקרה ורק של האישה בוטל, דבר שמהווה אפליה נגד הגבר. הוא הוסיף כי כתב האישום של האישה גם כלל עבירה חמורה יותר מהעבירות שפורטו בכתב האישום של הגבר, ניסיון תקיפת סתם לעומת איומים והעלבת עובד ציבור.


מבחני הפסיקה התקיימו: יחס המאשימה לגבר הוגדר כאכיפה בררנית


השופט בחן את המקרה וקבע כי מדובר באכיפה בררנית ולכן יש לבטל את כתב האישום של הגבר, כפי שבוטל כתב האישום של האישה. יתר על כן, לאחר שבדק את הראיות, השופט החליט כי היו ראיות מספיקות להרשעת האישה בתקיפת סתם, בניגוד לטענת המאשימה. הוא ציין כי המאשימה אמנם פעלה באופן מקל וברגישות גדולה כלפי האישה, אך לא ניתן לבטל את כתב האישום שלה באותו מקרה ולהחיל עליה שיקול דעת שונה מאשר על הגבר.

 

יש לך שאלה?

פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית


לפיכך, השופט קבע כי יש למחוק את האישום הפלילי של הגבר כדי להשוות את מצבו למצב הנאשמת השנייה במקרה. הוא סיכם כי קיום ההליך הפלילי נגד הגבר כאשר האישה יצאה פטורה ממנו הוא בלתי מידתי ופוגעני. צוין כי הדברים שאמר כלפי מאבטח ראש הממשלה אמנם נופלים בהגדרה המשפטית של איום, אך מכיוון שמבחני הפסיקה התקיימו, ההבחנה ביחס של המאשימה כלפי הנאשמים הייתה לא שוויונית ולכן טענת האכיפה הבררנית מתקבלת.

 


ת"פ 57702-12-16