לאחרונה התקבלה בבית המשפט השלום בבת ים תביעה שהוגשה נגד עיריית תל אביב-יפו ובית החולים איכילוב.

 

התובעת היא אישה כבת 65, אשר לפני 4 שנים נתקלה במדרכה בולטת לצד תמרור, נפלה ושברה את זרוע שמאל. בתביעתה הסבירה כי בדרכה לביקורת לאחר ניתוח בבית החולים, היא נתקלה באבן מדרכה בולטת לצד תמרור, מה שגרם לה לעוף קדימה וליפול על הכביש. 

זרועה השמאלית נפגעה והמאבטח שנמצא במקום, יחד עם בעלה, עזרו לה להיכנס לבית החולים לקבלת מענה רפואי.


העירייה הכחישה את עצם קיום האירוע וטענה כי מדובר בשטח הפרטי של בית החולים, אך השופטת קבעה שהאישה הוכיחה את כל הנדרש בהקשר לאירוע, ולפיכך זכאית לקבל פיצוי על הנזק שנגרם לה בעקבות התאונה.


האם מדובר ברשלנות העירייה או בית החולים?


לפי גרסת האישה, בשנת 2018, הייתה בדרכה לבית החולים עבור ביקורת לאחר ניתוח יחד עם בעלה ובסמוך לשער הכניסה האחורי של בית החולים, נתקלה באבן מדרכה בולטת ונפגעה בזרועה השמאלית. מאבטח שנכח במקום ובעלה עזרו לה לקום ולהיכנס לבית החולים לצורך קבלת מענה רפואי.


האישה טענה כי מפגע זה מהווה סיכון עבור הולכי רגל במקום ורשלנות של העירייה בשמירת תקינות המדרכות ושמירה על בטיחות עוברי האורח במקום.


למחרת האירוע, בעלה של הנפגעת הלך למקום האירוע כדי לתעד את המפגע אך המפגע תוקן כבר על ידי עובדי קבלן של בית החולים.


המפגע תוקן ולא היה ניתן לתעדו


העירייה הכחישה את עצם התאונה וטענה שמדובר בשטח הפרטי של בית החולים ושהיה עליהם לתעד את המפגע לפני תיקונו. נוסף על כך, טענה העירייה כי האישה לא הגישה אף תיעוד למפגע וכי הייתה צריכה לשים לב לצעדיה.


כמו כן, טענה העירייה כי תחזקה את שטחיה כראוי וכנדרש ועל כין היא אינה מחויבת להוכיח דבר.


מנגד, בית החולים טען כי מדובר בשטח של העירייה וכי בוצע תיקון של המדרכה כדי למנוע פציעות עתידיות של באים לבית החולים.
לפי גרסת בעלה של האישה, חזר כבר למחרת האירוע כדי לתעד את המפגע אך הוא כבר תוקן. כמו כן, פנה לפניות הציבור בבית החולים וביקש צילומי אבטחה מלפני התיקון, הובטח לו שהתלונה תועבר הלאה אך לא התקבלו צילומי האבטחה.


השופטת ציינה כי ישנה אחריות לעירייה וכן לבית החולים אך על כל אדם במרחב הציבורי להיזהר, וכן כי נפילה הינה דבר שכיח.


יחד עם זאת, ציינה השופטת כי בית החולים לא היה ממהר לתקן מפגע אם לא היה מדובר בסיכון עבור הציבור, ושיש לדחות את טענת בית החולים אשר מפנה אצבע מאשימה כלפי האישה בכך שלא תיעדה את המפגע. כמו כן, בית החולים לא עמד בנטל ההוכחה שלא מדובר במפגע מסוכן.


מומחה מטעם בית המשפט קבע לאישה נכות בשיעור של 20%


לאחר הנפילה, פונתה האישה לבית החולים איכילוב לקבלת סיוע רפואי. בצילום אובחן שבר תת ראשי בזרוע שמאל, לאחר מכן שוחררה לביתה כאשר זרועה מונחת על מתלה. כמו כן, טופלה בפיזיותרפיה והידרותרפיה.


מומחה רפואי מטעם האישה בדק אותה והעריך את נכותה הרפואית בשיעור של 20% אך הוגשה חוות דעת נגדית מטעם העירייה אשר קבעה לה נכות בשיעור של 5% בגין הגבלת תנועות בכתף שמאל.


לנוכח הפערים בין חוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם הצדדים, מומחה שמונה על ידי בית המשפט קבע כי נגרם לאישה שבר בראש ההומרוס של כתף שמאל וקבע לה נכות קבועה בשיעור של 20% נכות, תקופת אי כושר מלאה של 3 חודשים ונכות זמנית בשיעור של50% לתקופה של 4 חודשים נוספים.


השופטת קבעה שאחריות העירייה גדולה מבית החולים


השופטת קבעה לעירייה אחריות בשיעור של 70% ולבית החולים קבעה אחריות בשיעור של30%, אך בנוסף לכך קבעה 20% אשם תורם לאישה אשר הייתה צריכה לשים לב למפגע במדרכה מכיוון שמדובר במדרכה רחבה ולא הייתה לה כל מניעה להימנע ממפגע זה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


נוסף על כך, השופטת פסקה לאישה פיצוי בסך 80 אלף שקלים עבור כאב וסבל, 50 אלף שקלים עבור עזרת הזולת, 30 אלף שקלים עבור הפסדי שכר עבר וכן 40 אלף שקלים עבור פגיעה בכושר השתכרות בעתיד ו-5,000 שקלים עבור הוצאות. בסופו של דבר, קבעה השופטת כי העירייה ובית החולים ישלמו לאישה, לאחר ניכוי 20% אשם תורם, סך כולל של 164 אלף שקלים בתוספת 23.4% עבור שכר טרחת עורך דין.


ת"א 15675-12-18