לאחרונה נקבע בבית משפט השלום בנתניה גזר דינו של גבר אשר הורשע בתקיפה ובאיומים כלפי שכנו מהבניין המשותף, על רקע תלונות שהשמיע השכן באוזניו בגין חבריו של התוקף אשר טורדים את מנוחתו. בתגובה לתלונות אלו איים התוקף על שכנו באופן קשה, והיכה אותו בחזה. כל טענות ההגנה כי השכן המותקף איים אף הוא על הנאשם והתגרה בו - נדחו על ידי בית המשפט באופן חד משמעי.


בטיעוניה לעונש, הפרקליטות ביקשה להבהיר את חומרת האירוע משום שמדובר בשכנים אשר מתגוררים באותו בית משותף, וטענה כי יש להטיל על התוקף שבעה חודשי מאסר בפועל, לאור העובדה שלא לקח אחריות על המעשים. הסניגור טען מנגד כי מדובר באירוע ספונטני ולא מתוכנן אשר יצא משליטה, וביקש להסתפק בעונש מאסר על תנאי בלבד.


השופט ציין כי האיומים שהשמיע הנאשם היו חמורים מאוד, וללא כל התגרות מצדו של השכן שהותקף. עם זאת, הוא התחשב בכך שלא מדובר בעבירה מתוכננת, והאלימות הפיזית לא הייתה חמורה. לבסוף נקבע כי השכן התוקף ירצה ארבעה חודשי מאסר בפועל ויפצה את שכנו בסכום של 3,000 שקלים.


השכן שהותקף ניסה לסיים את הסכסוך באופן מכבד ובאמצעות שיחה - ונתקל בתגובה אלימה ומאיימת


הפרקליטות השוותה את האירוע המדובר לאירוע אלימות במשפחה מבחינת המסוכנות שנשקפה לשכן שהותקף, וזאת בשל הקרבה הפיזית הרבה בינו לבין הנאשם לאור העובדה ששניהם התגוררו באותו בניין. בהתאמה לכך, ביקשה הפרקליטות לראות את התנהלותו של התוקף בחומרה רבה. הפרקליטות אף השוותה בין התנהגותו המפחידה ואלימה של הנאשם, לבין התנהלותו של השכן אשר ניסה לסיים את המחלוקת באמצעות דיבור ופיוס.


על כן ביקשה הפרקליטות לקבוע כי מתחם הענישה ינוע בין שישה חודשי עבודות שירות ועד מאסר בפועל לתקופה של שנה. מכיוון שהנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ולא הביע צער או חרטה עליהם, ביקשה הפרקליטות לקבוע עונש מאסר בפועל למשך שבעה חודשים, לצד הטלת קנס ותשלום פיצויים לקורבן.


התקיפה לא תוכננה מראש - האם יש להתחשב בכך בקביעת העונש הראוי?


לטענותיו של הסניגור, התקיפה לא הייתה מתוכננת אלא מדובר באירוע שהסלים ויצא מכלל שליטה. לדבריו, הנאשם הוא אדם נורמטיבי אשר מנהל חיי משפחה ובעל כמה עסקים. הסניגור אף ביקש להתחשב בכך שבעקבות המאורע הוא נאלץ לעזוב את בית מגוריו, ויש לראות בכך מעין עונש. מסיבות אלו ביקשה ההגנה לקבוע מתחם ענישה שמתחיל במאסר על תנאי ומסתיים בריצוי עבודות שירות, ולהסתפק בקביעת ענישה על תנאי.


בתחילת הדיון על גזר הדין, ציטט השופט מדברי האיומים שהשמיע הנאשם, וזאת כדי לעמוד על חומרתם. הוא איים על שכנו כי יחתוך את פניו וכי יהרוג אותו. השופט הבהיר כי דברים אלו מספיקים כדי לתאר את מידת הפחד שחש השכן למשמע האיומים. מעבר לכך, השכן שהותקף התנהל בצורה מאופקת ומתונה, והתאמץ לסיים את האירוע באמצעות שיח.


השופט זקף לזכותו של התוקף את העובדה שלא נקט באלימות פיזית חמורה, ואת העובדה שלא תכנן את התקיפה מראש ולא ביצע את התקיפה באמצעות כלי משחית. עם זאת, הוא הבהיר שהאחריות לאירוע כולו מוטלת על כתפי הנאשם, וקיבל את טענת הפרקליטות שמתקיימת במקרה זה חומרה מיוחדת בשל העובדה שמדובר בסכסוך בין שכנים.


מהו העונש ההולם בגין איומים על חייו של השכן?


השופט התייחס לכך שמנעד הענישה אשר נקבע בגין עבירות איומים הוא רחב מאוד. לאחר שעמד על כלל השיקולים, קבע השופט כי במקרה זה מנעד הענישה ינוע בין מספר חודשי עבודות שירות לבין מאסר בפועל למשך שנה.

 

יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


לאחר שמתח ביקורת על כך שהנאשם לא הפנים את מעשיו ולא הביע כל אמפתיה לשכנו, הוסיף השופט כי התחשב בכך שיש לו הרשעות פליליות קודמות ומכבידות. על כן החליט שהענישה צריכה לכלול מאסר מאחורי סורג ובריח, בצד מאסר על תנאי ותשלום פיצויים לנפגע העבירה. בסופו של דבר גזר הדין כלל ארבעה חודשי מאסר בפועל, קביעת מאסר על תנאי לתקופה של ארבעה חודשים והטלת תשלום פיצוי בסך של 3,000 שקלים.

 

ת"פ 29278-06-21