בשנת 2017, קצין משטרה רכש מכשיר הקלטה והתקין אותו ברכב שחלק עם אשתו על רקע משבר זוגי עמוק שהתחולל ביניהם, ללא ידיעתה. המכשיר תיעד שיחה של האישה עם גבר אחר, אשר ככל הנראה התקיים ביניהם קשר. הקצין האזין לשיחה זו אף על פי שידע שהוא מבצע האזנת סתר בניגוד לחוק, וכן השמיע את תוכנה באוזניהם של בני משפחה. כחודש לאחר מכן שלח לאשתו הודעה ובה כתב שהוא שוקל להפיץ את תוכן השיחה בפייסבוק.


אחרי שנפתחה נגדו חקירה במח"ש ונגבתה מאשתו עדות, הוא שלח לה הודעות המצביעות על כך שניסה לשכנע אותה לחזור בה מהדברים שמסרה במשטרה. בגין מעשים אלו הוא הורשע בהאזנת סתר, באיומים ובהדחה בחקירה. בני הזוג התגרשו תקופה קצרה לאחר מכן, והנאשם כבר אינו עובד כשוטר.


מדוע ביקש הנאשם לבטל את הרשעתו, והאם השופטת נעתרה לבקשתו?


לאחרונה נקבע גזר דינו של הנאשם, בבית משפט השלום בתל אביב יפו. תסקיר של שירות המבחן בעניינו קבע כי לא נשקפת ממנו סכנה וניתן לשקול בחיוב אף את ביטול הרשעתו משיקולי שיקום.


הפרקליטות ציינה כי מדובר בשוטר שהועסק בתפקיד פיקודי והיה ער היטב לכך שהוא מבצע עבירות, תוך שתכנן לבצע אותן מראש. היא התנגדה לאפשרות ביטול ההרשעה, וביקשה לקבוע מתחם ענישה שנע בין שלושה ועד תשעה חודשי עבודות שירות.


מנגד, הסניגורית ביקשה להתחשב בכך שמדובר בעבירה חד פעמית שביצע הנאשם, אשר אינה מאפיינת את התנהלותו היומיומית או אישיותו, ואירעה כבר לפני שש שנים. כמו כן הבהירה הסניגורית כי האישה כלל לא הגישה תלונה, וכי בני הזוג התגרשו זמן קצר לאחר מכן. היא ביקשה לבטל את ההרשעה, בין היתר בשל נסיבות אישיות יוצאות דופן ולאור הנזק החמור שעלול להיגרם לנאשם ולבני משפחתו, אשר אינו הולם את חומרת העבירות.


השופטת הזכירה כי רק במקרים חריגים מאוד ניתן לבטל את הרשעתו של אדם אשר הוכרע כי ביצע עבירה פלילית, כאשר ההגנה נדרשת להוכיח כי במקרה זה שיקולי השיקום גוברים על שיקולי ההרשעה, וכי היחס בין חומרת העבירה והנזק מההרשעה אינו סביר.


במקרה הנוכחי, האזנת הסתר בוצעה לשיחה אחת בודדה. עם זאת, הנאשם הקשיב לה, עימת את אשתו עם תוכן הדברים ואף איים עליה שיפיץ אותה ברשת חברתית גדולה. לאחר מכן אף פעל כדי לגרום לה לשנות את העדות שמסרה במשטרה. מעשיו תוכננו מראש, ובוצעו בשעה ששימש בתפקיד פיקוד במשטרה.


בנוגע לנזק שעלול להיגרם לו מההרשעה, ההגנה המליצה לקבל את המלצת שירות המבחן וציינה כי הוא כבר אינו משרת במשטרה ואף אובחן עם פוסט טראומה מתפקידו. הוא סובל ממצב רפואי מורכב, ומעבר לכך הרשעתו עלולה לפגוע ברצונו לעסוק כחוקר פרטי. ואולם, לא הוצג נזק ממשי וקונקרטי שצפוי להיגרם לו בשל ההרשעה, והשופטת החליטה כי בנסיבות החמורות של העבירות, לא ניתן לבטל את ההרשעה במקרה זה.


מהו העונש הראוי בגין האזנת סתר, איומים והדחה בחקירה, בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם, ובעובדה שמדובר במקרה חד פעמי?


כאמור, השופטת הגיעה למסקנה כי מעשי הנאשם היו חמורים, אך התקיימו גם נסיבות הממתנות את חומרת העבירות. עיון בפסיקה העלה כי מדיניות הענישה במקרים דומים נקבע העונש על מאסר מותנה, עבודות שירות לתועלת הציבור ועונשים נלווים. במקרה זה ובהתחשב בכלל הנסיבות, קבעה השופטת כי מתחם הענישה יחל ממאסר על תנאי לצד צו שירות לתועלת הציבור ועד שמונה חודשי עבודות שירות.


בהחלטתה על העונש הקונקרטי לנאשם בתוך מסגרת מתחם הענישה, היא התחשבה בתרומתו רבת השנים למדינה במסגרת תפקידו ובהערכה הרבה שזכה לה. כמו כן שקלה השופטת לחיוב את עברו הנקי של הנאשם, את הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, את מצבו הבריאותי ואת אבחנתו כסובל מפוסט טראומה.

 

יש לך שאלה?

פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית

 

בסופו של דבר הוטל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות, מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים וכן התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירות דומות על סך של 3,000 שקלים.


ת"פ 43825-11-18
 


עודכן ב: 23/07/2023