אדם שנפגע בתאונת עבודה זכאי לזכויות כספיות שונות מהמוסד לביטוח לאומי, למשל דמי פגיעה, טיפולים רפואיים וקצבת נכות. על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה יכולה להתרחש לא רק במהלך יום העבודה או כתוצאה מהעבודה, אלא גם בדרך לעבודה או בדרך חזרה הביתה מהעבודה. האם תאונת דרכים שמתרחשת בדרך חזרה הביתה מערב גיבוש יכולה להיחשב תאונת עבודה?


לאחרונה דן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו בשאלה זו, במסגרת תביעה שהגיש גבר בשנות ה-30 לחייו כנגד המוסד לביטוח לאומי. התובע נפצע לפני כארבע שנים מפגיעת קטנוע בזמן ששב לביתו אחרי שהשתתף בערב גיבוש מטעם העבודה, וביקש להכיר בו כנפגע תאונת עבודה.


הביטוח הלאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, מאחר שלטענתו לא מדובר בתאונה שאירעה בדרך הביתה מהעבודה או בשעות העבודה, ולכן היא אינה עונה על הגדרות החוק. השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד בחן את הגדרות החוק ואת התנאים שנקבעו בפסיקה, וקבע כי התאונה קשורה באופן ישיר לעבודתו של העובד, מאחר שערב הגיבוש היה פעילות נלווית לעבודה. לכן התביעה התקבלה והתאונה הוכרה כתאונת עבודה.


איך מוגדרת תאונת עבודה בחוק הביטוח הלאומי, ומתי תאונה שנערכה במהלך פעילות נלווית לעבודה נחשבת לתאונת עבודה?


חוק הביטוח הלאומי קובע שתאונה שהתרחשה במהלך העבודה או עקב העבודה - היא תאונת עבודה. החוק מוסיף כי גם פעילות נלווית לעבודה, כאשר היא קשורה באופן סביר לעבודה, יכולה להיות מוגדרת כתאונת עבודה, אך יש להביא בחשבון את מכלול הנסיבות, הזמן והמרחק מהעבודה.


הפסיקה קבעה שני תנאים אשר אם הם מתקיימים - פציעה במהלך פעילות נלווית לעבודה תוכר כתאונת עבודה. התנאי הראשון הוא מידת הזיקה בין הפעילות לבין העבודה, ומידת הקשר בין המעסיק לבין הפעילות. התנאי השני הוא בחינת הפעילות הנלווית והקשר בין תוכן הפעילות לאירוע ולעבודה.


כמו כן, נקבע כי פציעות באירועים כגון ערבי גיבוש, ימי כיף, נופש או השתלמויות שונות יכולות להיות מוכרות על ידי הביטוח הלאומי כתאונות עבודה, אך לא באופן אוטומטי ולא בכל מקרה. רק במקרים שבהם אכן יש זיקה בין האירוע למקום העבודה, ובין המעסיק וקיומו של האירוע, ניתן להכיר בכך כפגיעה בעבודה.


האם ערב הגיבוש היה ביוזמת העובדים או שהמעסיק היה מעורב בתכנון האירוע?


העובד ומנהלו העידו בבית הדין, והשופט התרשם כי העדויות קוהרנטיות ומהימנות. לפי דבריהם, ביום שבו התובע נפצע, התקיים ערב גיבוש מחלקתי, אשר כלל הרצאה, הרמת כוסית ואוכל. מטרתו המרכזית של האירוע הייתה גיבוש עובד המחלקה, והוא תוכנן ומומן על ידי ועדת התרבות במחלקה.


בסיומו של האירוע אחד מחבריו לעבודה של התובע הסיע אותו לביתו. בזמן שצעד על המדרכה לכיוון הבית, נפגע מקטנוע שהיה מעורב בתאונה עם רכב אחר.


על פי העדויות, ועדת התרבות נתמכת וממומנת על ידי ההנהלה והמעסיק, במטרה ליזום פעילויות וימי כיף לעובדים. מנהלו של העובד העיד כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה, והצביע על כך שבאותו ערב האזינו העובדים להרצאה אשר קשורה לתחום עיסוקם בעבודה. בהתאם לכך, השופט דחה את טענת הביטוח הלאומי כי ההרצאה לא הייתה קשורה בתחום עיסוקו של התובע.


אמנם התובע לא היה מחויב להשתתף בערב הגיבוש, אך השופט התרשם כי ההנהלה עודדה את העובדים לקחת בו חלק, וכי עצם העובדה שהמנהלים עצמם השתתפו באירוע הוסיפה לערב נופך מחייב. כמו כן, המעסיק מימן את רוב הסכום שנדרש עבור ההרצאה.


העובד לא קיבל שכר עבור השתתפותו בערב הגיבוש, אך המעסיק מימן את מרבית האירוע


בהמשך התייחס השופט לכך שהעובדים אשר השתתפו בערב הגיבוש לא קיבלו תשלום עבור השתתפותם, וכאמור, לא חלה חובת השתתפות. אך לאור אופיו של האירוע אשר כלל הרצאה הקשורה בתחום העיסוק, וכן מעורבותו הרבה של מעסיקו ביוזמת הערב, לרבות השתתפותו הפעילה ומימון ההרצאה, הביאו את השופט למסקנה כי במקרה זה ערב הגיבוש מהווה פעילות נלווית לעבודה.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה


מכיוון שהתאונה התרחשה בשובו של העובד לביתו אחרי סיומו של ערב הגיבוש, קבע השופט כי יש לה קשר ישיר לאירוע. על כן, שני התנאים להכרה בפציעה שאירעה במהלך פעילות נלווית כתאונת עבודה התקיימו במקרה זה, ומסיבה זו התביעה התקבלה והשופט הורה לביטוח הלאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

 

 

ב"ל 55119-03-21