במסגרת ההליך הפלילי, לאחר החקירה המשטרתית, רבים חושבים שיש שתי אפשרויות. האחת, התיק ייסגר כי "אין כלום ולא היה כלום", השנייה, הגשת כתב אישום וניהול ההליך הפלילי. במאמר זה נדון, בצורה תמציתית, באחת האפשרויות הנוספות הקיימות בדין הפלילי, הליך השימוע.

 

 

מה הוא הליך השימוע?

 

במקרים מסויימים, כאשר מסתיימת החקירה של אדם בעבירות חמורות, והוא אינו נמצא במעצר, התיק עובר לעיון של הגוף התובע אשר לו קיימת החובה (למעט במקרים חריגים) לתת לאדם שנחקר, אשר עדיין נמצא בחזקת חשוד ואינו נאשם, להשמיע את דברו טרם יוגש כתב האישום.

 

גם המחוקק הבין שהגשת כתב אישום כנגד אדם היא שינוי מוחשי של חייו, שינוי הסטאטוס מ-"חשוד" ל-"נאשם" טומן בחובו השלכות רבות ומניף חרב מעל צווארו של האדם.

 

הליך השימוע הינו הליך המעוגן בחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982, תחת סעיף 60א', בהנחיית פרקליט המדינה 14.21 וכן בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, 3001.4, זאת לצד התייחסות ענפה של הפסיקה הנוגעת לחשיבותה הרבה של הזכות.

 

 

כיצד מתבצע הליך השימוע?

 

כאמור לעיל, התיק עובר לעיון של הגוף התובע, בשלב זה נשלח לחשוד "מכתב יידוע לחשוד", אשר מכונה גם "מכתב יידוע ראשון". מכתב זה, אשר נחזה למסמך לקוני ובעל אופי טכני, אומר לנו שהתיק הגיע בעת האחרונה לעיון של הגוף התובע וכי יש לחשוד את הזכות, תוך 30 ימים, לפנות לגוף התובע בכתב ולטעון מדוע יש להימנע מלהגיש כתב אישום.

 

בהמשך, ולאחר שהגוף התובע מבצע עיון בפועל בתיק, במידה ומתגבשת העמדה כי יש מקום להעמיד את החשוד לדין, נשלח מכתב היידוע השני", אשר מכונה גם "כתב חשדות". בניגוד למכתב היידוע הראשון, מכתב זה נשלח לאחר שנעשה עיון מעמיק בתיק והלכה למעשה, כי גובשה תשתית משפטית כזו המאפשרת הגשת כתב אישום כנגד חשוד, אך יש מקום לשמוע את עמדתו בעניין. לא בכדי, מכתב זה הינו יותר מפורט, שכן הגשת כתב האישום בשלב זה היא כמעט עובדה מוגמרת.

 

אם, למרבה הצער, החשוד הגיע לשלב זה וטרם שכר שירותים של עו"ד, עכשיו זה הזמן. ראשית, יש לחשוד זכות מעוגנת בחוק לעיין בחומר החקירה טרם מתן מענה לכתב החשדות. לאחר שסניגורו של החשוד יעיין בחומרי החקירה, הוא ינסח מענה כתוב ובו עיקרי הסיבות מדוע לעמדתו יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד.

 

במקרים רבים, הגוף התובע יתיר לסניגורו של החשוד להשמיע את טענותיו גם בעל פה, זאת בנוסף לכל טענה שתועבר בכתב, זאת במסגרת ישיבת שימוע אשר מתרחשת במשרדי הגוף התובע.


בישיבת השימוע ניתנת לעו"ד מטעם החשוד ההזדמנות לשכנע מדוע כדאי להימנע מהגשת כתב האישום נגד החשוד או לפחות לצמצם אותו באופן משמעותי. מדובר בפעולה אשר יכולה להתבצע רק על ידי עו"ד ואינה יכולה להתבצע על ידי החשוד שכן לישיבת השימוע מגיע סניגורו של החשוד לבדו.

 

 

מה עושים כאשר מתקבלים מכתבי היידוע?

 

ראשית, יש לפעול בחוכמה וליצור קשר בהקדם עם עו"ד על מנת לקבל ייעוץ משפטי. לכל פעולה מנקודה זו יש הלשכות משמעותיות על החשוד. חשוב לדעת כי בשלב זה הגוף התובע אף עשוי להעביר את התיק ליחידה החוקרת להשלמות חקירה, לעיתים אף בעקבות דברים העולים בשימוע ולכן צריך ליצור אסטרטגיית הגנה נבונה. חשוב לדעת ששימוע אין משמעו וויתור אוטומטי על כתב אישום מצד הגוף התובע, אפשר ועדיין, לאחר כל ההליך עדיין יוגש כתב אישום, אך מתן מענה יעיל על ידי סניגור איכותי עשוי לצמצם משמעותית את היקף האישומים ואף להוביל לביטולם המוחלט.

 

 

זומנתם לחקירה? נעצרתם? נשלח אליכם מכתב יידוע? הוגש נגדכם כתב אישום? עו"ד יריב נועם לשירותכם 24/7. 


עודכן ב: 30/06/2022