אתם ידועים בציבור?! - שימו לב! היזהרו!

 

 

 

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבעה השופטת  טובה סיוון כי בני זוג שהיו יכולים להתחתן "כדת משה וישראל" ובחרו לא לעשות כן, לא בהכרח תחול עליהם חזקת השיתוף בנכסים ובזכויות. דהיינו,  השופטת שללה את  קיום "חזקת השיתוף" ודחתה את תביעת בן הזוג למחצית מהזכויות שנצברו לטובת בת זוגו במהלך החיים המשותפים.

 

 לטענת השופטת, "ההחלטה שלא להינשא, בהיעדר מניעה אובייקטיבית, עשויה בעצם להתפרש כהצהרת הצדדים או של אחד מהם, על היעדר כוונה ליצור יחסים משפטיים מחייבים. מאותה הסיבה, יש במקרה מעין זה, לבחון בזהירות מהו היקף הנכסים והזכויות הכלולים בחזקת השיתוף".

 

 למרות שלא מדובר בתקדים מחייב, פסק דין זה מצריך נקודת מבט שונה מזו שהורגלנו אליה עד כה לכל נושא ה"ידועים בציבור". יתרה מזו, לאור הפסיקה החדשה, מומלץ ל"ידועים בציבור" לבחון היטב את ההסכמים ביניהם ואת התנהלותם כדי שביום מן הימים לא יופתעו לגלות שההתייחסות אליהם תהיה שונה מזו שציפו לה.

 

בשנים האחרונות, התקדמה מאוד החקיקה והפסיקה בנושא של ידועים בציבור. מעמדם של הידועים בציבור הושווה מבחינות רבות למעמד הנשואים כדין ומבחינות אחרות, מעמדם אף עדיף אל מול הנשואים.

 

 

בכל מה שקשור לחוקים סוציאליים וחוקי הביטוח הלאומי, מעמדם של הידועים בציבור הושווה למעשה לאלו הנשואים.  כך לדוגמא, ילד שנולד לידועים בציבור זוכה ליחס משפטי זהה לזה של ילד שנולד בתוך מסגרת הנישואים. כך גם לעניין אפוטרופסות, חיוב במזונות הילד ודיני הירושה. ילדם של ידועים בציבור יכול לשאת את שם משפחתו של אביו אם מי מבני הזוג חפץ בכך.

 

בחלק מ"דיני המשפחה", מעמדם של "ידועים בציבור" עדיף על הנשואים. בעניין תשלומי מס, עדיף מבחינה כלכלית מצבם של הידועים בציבור על מצבם של בני זוג נשואים (בייחוד לבעלי הכנסות גבוהות), בעיקר לאור העובדה שפקודת מס הכנסה מחשבת לעתים הכנסת בני זוג במשותף. כללי החישוב המאוחד שהמיסוי עליו גבוה אינם חלים על ידועים בציבור.  בנוסף לכך, לידועה בציבור עדיפות בעניין הרכוש. לאחר שהאישה הידועה בציבור הוכיחה את מעמדה, יש לה ,בדרך כלל, הזכות לקבל מחצית ממה שנצבר במהלך התקופה המשותפת. להבדיל מהאישה הנשואה, לגביה יש קריטריונים למועד חלוקת הרכוש (שטושטש לאחרונה לאחר תיקון 4 לחוק יחסי ממון), אצל הידועה בציבור אין מכשול.

 

 והכי חשוב, לידועה בציבור יש חופש שאין לזו הנשואה. לידועה בציבור אין הגבלה על חירותה. כלומר, האישה הנשואה צריכה לפי ההלכה היהודית לקבל את הגט מבעלה, מרצון. אם אין רצון כזה, האישה נשארת עגונה ואיננה יכולה להינשא מחדש. זה מילא, אבל הבעיה הקשה של נשים מסורבות גט היא שהן מסתכנות בלידת ילד ממזר אם ייכנסו לקשר אחר טרם הגירושין.

לשאלה אם אדם בסיטואציה מסוימת נחשב ידוע בציבור יכולות להיות תשובות שונות. אולי בכך ניתן לראות חלק מהחסרונות של אותו "מוסד" עוקף נישואים שאנו מכנים "ידועים בציבור".בניגוד לאדם הנשוי, שלאחר חופה וקידושין יודע שיש לו זכויות, מעמדו של הידוע בציבור אינו מוגדר מראש והוא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. אין חוק שמגדיר מתי אדם נחשב לידוע בציבור, אבל במהלך השנים יצרו בתי המשפט מבחנים שבאמצעותם מנסה בית המשפט לבדוק בעיקר מה הייתה כוונתם של הצדדים במהלך החיים המשותפים. כלומר, האם התכוונו לחיות יחד כידועים כבני זוג, בשותפות גורל זכויות וחובות .

המבחנים השכיחים והמהותיים ביותר: האם ניהלו בני הזוג משק בית משותף? האם חיו תחת קורת גג אחת? מה משך זמן היחסים? האם יש ילדים משותפים? ברור כי המגמה להשוות את מעמדה של הידועה בציבור ואף להיטיב איתה בבתי המשפט מאוד מתפתחת ולכן, זוגות רבים, ביניהם זוגות שיכלו להתחתן ובחרו שלא לעשות כן, החליטו לבסס מערכת יחסים העונה על המבחנים האלו, מתוך הנחה שזכויותיהם, כידועים בציבור, מובטחות.

 

להערכתי, בפסק הדין האחרון, שמטה השופטת סיוון את אחת מאבני היסוד להנחה זו ושמה את השיתוף בין ידועים בציבור, שבחרו לא להתחתן, אך יכלו לעשות כן, בבחינה מחודשת וחשדנית יותר.

 

כמי שעוסקת בתחום זה זמן רב,  אין לי ספק כי לאור הפסיקה החדשה עלולים זוגות רבים להישאר נטולי זכויות כלכלית ואחרות בעת פרידה. כדי להימנע ממצב כזה ולהיערך למצב החדש כדאי לבני זוג המעוניינים ליהנות מהיתרונות של ידועים בציבור מבלי לסכן את זכויותיהם, לעגן את זכויותיהם בהסכם חיים משותפים  חתום שאף יכול לקבל תוקף של פסק דין ובכך להגדיר במדויק את כוונת הצדדים לגבי צבירת רכוש , זכויות וחובות במהלך חייהם המשותפים ולא להשאיר את המקרה לפרשנות קשה של שופט זה או אחר.