תביעה אזרחית נגררת לפלילים

מהי תביעה אזרחית נגררת להליך הפלילי?

בשונה מתביעה אזרחית רגילה, את התביעה האזרחית הנגררת ניתן להגיש רק נגד האדם אשר הורשע בהליך הפלילי. לפיכך, לא ניתן להגיש את התביעה בהליך זה כנגד מעוולים או גורמים נוספים שלא היו בהכרח צד להליך הפלילי. בהליך זה לא יהיה צורך בהוכחת ביצוע מעשה העבירה ואחריותו של הפוגע לביצועה, משום שהדבר כבר נקבע בהליך הפלילי.

תביעה אזרחית נגררת להליך פלילי יש להגיש תוך 90 יום מרגע שפסק הדין בהליך הפלילי הפך חלוט. פסק דין חלוט הוא פסק דין שלא ניתן עוד לערער עליו. אם הוגש ערעור על פסק הדין, במקרה זה יהפוך פסק הדין לחלוט רק במועד מתן פסק דין בערעור.

מסגרת זו מסמיכה את בית המשפט שהרשיע, לדון בתביעה אזרחית שהוגשה נגד המורשע "בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע", אף תוך חריגה מכללי הסמכות העניינית החלים ברגיל על תובענות אזרחיות, ובלבד שהתובענה האזרחית הוגשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו הפך פסק הדין המרשיע בפלילים לחלוט, ומגיש התובענה ביקש לנהל תביעה נגררת כאמור.

הסמכות לדון בתביעה אזרחית נגררת להליך פלילי נקבעה בסעיף 77 לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984 :
סמכות אזרחית נגררת לפלילית

77. (א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.

שימו לב:
סעיף 42ד לפקודת הראיות משלים את סעיף 77 לחוק בתי המשפט וקובע כי בדיון בתביעה אזרחית נגררת לפלילית כזו: "יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי".

ההוראה האמורה מקנה לממצאים ולמסקנות שנקבעו בפסק הדין הפלילי תוקף של ראיה חלוטה, אשר ככלל איננה ניתנת לסתירה. הוראה זו רחבה יותר כפי העולה מסעיפים 42א-42ג לפקודת הראיות, המורים רק כי הממצאים והמסקנות שבהכרעת דין מרשיעה (אך לא בגזר הדין) מהווים "ראיה לכאורה" בתביעה האזרחית, אשר לגביהם רשאים: המורשע, חליפו, או מי שחב בחובו הפסוק, להביא ראיה לסתור, "ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין" סעיפים 42א(א), 42א(ב), ו-42ג לפקודת הראיות. ראו גם את ע"א 9057/07 אפל נ' מדינת ישראל.

משמעות הדבר היא כי בתובענה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים רואים בנתבע כמי שאחריותו למעשים שבגינם הוגשה נגדו התובענה - הוכחה במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי נוכח הממצאים שנקבעו במשפט הפלילי.

סדרי הדין ודרכי ההוכחה של הנזק:
תביעה נגררת נדונה כתובענה אזרחית רגילה. משמעות קביעה זו הינה כי התובענה הנגררת כפופה לכללים החלים ברגיל על תובענות נזיקיות. בכלל זה חלות על התובענה הנגררת, בין היתר, הוראת סעיף 76 לפקודת הנזיקין, לפיה: "אם סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע" (ראו: סעיף 76(א) לפקודת הנזיקין), וכן: "סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו" (סעיף 76(ב) לפקודת הנזיקין). עוד חלים על התובענה הנגררת סדרי הדין והראיות החלים ברגיל על תובענות אזרחיות כספיות.

נפגעתם כתוצאה מעבירה פלילית? נהפוך את העולם בשבילכם ברגישות ובדיסקרטיות עד שתקבלו את מלוא הזכויות שלכם.

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר "יצחק מימון משרדי עורכי דין" כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.