חוק האזרחות, התשי"ב-1952, קובע את הדרך "לרכישת" אזרחות ישראלית. במסגרת החוק ניתן לזכות באזרחות ישראלית בשורה של מקרים כגון מכוח חוק השבות, מכוח הישיבה בישראל, מכוח לידה, מכוח אימוץ, על ידי פניה להליך התאזרחות וכדומה.

 

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

 

אחת הדרכים המנויות בחוק לשם רכישת אזרחות ישראלית הינה באמצעות נישואים בין אזרח זר לאזרח ישראלי. סעיף 5(א) לחוק קובע כי אזרח זר בגיר יכול לרכוש אזרחות ישראלית במידה והתקיימו בו התנאים הבאים:


1. הוא נמצא בישראל.
2. הוא היה בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים אשר קדמו להגשת בקשתו.
3. הוא זכאי לשבת ישיבת קבע בישראל.
4. יש בדעתו להשתקע בישראל או שהוא כבר השתקע בה.
5. הוא יודע את השפה העברית "ידיעת מה".
6. הוא ויתר על אזרחותו האחרת ו/או מוכן לוותר עליה בתמורה לאזרחות ישראלית.


סעיף 7 לחוק האזרחות עוסק ברכישת אזרחות במסגרת נישואין. על פי סעיף זה, בן זוג במערכת נישואין של בעל ואישה, אשר בן זוגו הינו אזרח ישראלי (או שהוא ביקש להתאזרח בישראל והיו קיימים בו התנאים בסעיף 5(א) לחוק או שהוא קיבל פטור מהם), רשאי לקבל אזרחות ישראלית, וזאת גם אם לא התקיימו בו התנאים אשר בסעיף 5(א).


כנות הנישואין


יודגש כי משרד הפנים איננו משמש במקרים אלה כ"חותמת גומי" לאישור הנישואין והאזרחות. לא אחת, משרד הפנים מסרב להעניק את האזרחות מחמת חשד כי מדובר ב"נישואים פיקטיביים". בני זוג, אשר בקשתם לאזרחות נדחתה בעקבות חשד לנישואין פיקטיביים, יכולים להגיש ערעור על כך לבית המשפט. עם זאת, חשוב לדעת כי נטל ההוכחה במקרים אלה מוטל על כתפי המבקשים. דהיינו, עליהם להוכיח את כנות נישואיהם. בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר לפתחו מונחות עתירות בנוגע לדחיית בקשות התאזרחות בגין נישואין פיקטיביים, איננו שם עצמו בנעלי משרד הפנים.


בית המשפט העליון, בבג"ץ 194/93 ח"כ גונן שגב נ' שר החוץ ואח', עמד על מגבלות סמכותו במחלוקות הנוגעות להחלטה של רשות מנהלית. בפסק דין זה נכתב כי "בית המשפט המינהלי, בבואו לדון בהליך המתקיים בפניו, יבחן את החלטת הרשות על פי עילות הביקורת השיפוטית". כמו כן, נקבע כי "בית המשפט המנהלי איננו משמש כערכאה אשר מטרתה להחליט במקום הרשות המנהלית. כל אימת שהחלטתה של הרשות לא חרגה ממתחם הסבירות, בית המשפט ייטה שלא להתערב בה".

 

חקירות, ראיונות, שיחות עם שכנים, מידע מהבנק


חשוב לציין כי החלטת משרד הפנים, על פי רוב, איננה ניתנת בחלל הריק. לא אחת, החלטה זו מבוססת על שיחות עם בני הזוג, ראיונות עם שכנים וחברים, שיחות עם מעסיקים, ביקורי פתע בבית ובעבודה, נתונים בנוגע להוצאות כספיות וכדומה. למעשה, משרד הפנים יפעיל את כל יכולותיו על מנת להוכיח נישואין פיקטיביים כאשר הוא חושד בהם.


לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, סתירות בגרסאותיה של אישה הביאו לדחיית טענותיה בדבר כנות נישואיה לאזרח ישראלי. בעוד האישה טענה כי היא הייתה נשואה לאזרח הישראלי מזה 10 שנים, משרד הפנים טען כי עסקינן בקשר של מטפלת ומטופל. הנישואין, נטען על ידי משרד הפנים, היו מסווה בלבד. משרד הפנים ביסס את טענותיו על ראיונות, ביקור בדירתם של בני הזוג, ותשאול שכנים.

 

יצוין כי הסתירות לכשעצמן לא היו כה משמעותיות, אך צירופן זו לזו הביאולדחיית התביעה. לדוגמא, האישה טענה בתחילה כי היא לא עלתה עם בן זוגה לישראל בשל רצונה לסייע לאמה החולה. לאחר מכן, האישה טענה כי הסיבה להישארותה בחו"ל בשלב ראשוני הייתה חששה מהמצב הביטחוני בארץ. כמו כן,  האישה טענה כי היא חיה עם בן זוגה בחו"ל במשך חמש שנים, אך בבית המשפט התברר כי המגורים המשותפים מחוץ לישראל היו בני שנה אחת בלבד. יתרה מכך, משרד הפנים התייחס לכך שבני הזוג גרו ביחד, אך טען כי מדובר היה ב"מרחב מחיה משותף בו נוהלה שגרת חיים עצמאית ונבדלת".

 

משרד הפנים עמד על כך שבני הזוג ניהלו חשבונות בנק נפרדים, שבחדרו של הגבר היו מכשירי חשמל פרטיים כקומקום ומקרר, והעובדה כי בני הזוג ישנו בחדרים אחרים דיברה לטענת המשיב בשם עצמה. מקרה זה מובא במאמר על מנת לעמוד על יכולותיו של משרד הפנים להתחקות אחר כנות הנישואין המוצגים בפניו, וזאת עד רמת רזולציה גבוהה ביותר.

 

דחיית התאזרחות של שחקני כדורסל


במקרה אחר, בית המשפט דחה את בקשתם של שני שחקני כדורסל לקבל אזרחות ישראלית, וזאת למרות שהאחרונים נישאו לנשים יהודיות ישראליות בקפריסין. בפסק דין זה ציין בית המשפט כי נתון לשר הפנים שיקול דעת אם להעניק אזרחות ישראלית לבן זוגו הזר של אזרח ישראלי. בית המשפט הגדיר את שיקול הדעת הנ"ל כ"שיקול דעת מנהלי רגיל אשר חלות עליות הוראותיו הדיוניות והמהותיות של המשפט המנהלי". בנוגע לשחקני הכדורסל, נקבע כי לא נפל פגם בהחלטתו של משרד הפנים. בית המשפט עמד בפסק דינו על חשיבותה של האזרחות הישראלית מבחינת המשפט המדינתי והמשפט הבינלאומי. "במקום שהנישואין הם פיקטיביים, כוחו של שיקול מיוחד זה נחלש, וכוחם של השיקולים הרגילים עולה. עניין זה נתון הוא לשיקול-דעתו של שר הפנים, ואין למצוא בשיקול-דעת זה כל פגם, אם הוא מסרב להעניק אזרחות למי שמבקש לקבלה לצורכי משחק (תרתי משמע) בלבד", נכתב בפסק הדין.