רשלנות בנק בגין אי חידוש מסגרת אשראי של חברה, האמנם?

חברות עסקיות פועלות מול הבנקים על פי מסגרת אשראי. במקרים מסוימים, בשל קשיים כלכליים מצד החברה, הבנק מחליט שלא להאריך לעסק את מסגרת האשראי. אין כל ספק כי מדובר במהלך אשר עלול לטמון בחובו סכנה פיננסית של ממש. אי לכך, מצופה מהבנק לפעול בזהירות בעת אי חידוש מסגרת אשראי ולקבל החלטה סבירה בהתאם לנסיבות המקרה. עם זאת, מרגע שהבנק שינה את מסגרת האשראי, אף אם באופן חד צדדי, הרי שלא תמיד מדובר בהחלטה המצדיקה תביעה בגין נזקים כלכליים. להלן דוגמא למקרה כאמור.

יש לכם שאלה?

פורום יזמות עסקית

פורום פירוק שותפות

פורום חשבון מוגבל

פורום הסדר חוב | מחיקת חוב

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי בנק לאומי לא ישלם פיצויים לאחים אהוד וליאור זליכה בעקבות נזקים אשר נגרמו לאחרונים לאחר שמסגרת האשראי של חברת אירית ליין - בה הם החזיקה בשליש מהמניות - לא חודשה. זאת ועוד, התובעים, אשר הגישו תביעה כנגד הבנק על סך של כ-14 מיליון שקלים, חויבו בהוצאות משפט משמעותיות בשיעור של כ-250,000 שקלים.

בעלת מרבית המניות קרסה

במסגרת התביעה, נטען כי בנק לאומי גרם נזקים לתובעים לאחר שהוא לא חידש את מסגרת האשראי של החברה, וכן לא שלח הודעה מוקדמת בעניין. יצוין כי האחים זליכה רכשו כשליש ממניות אירית ליין באמצעות חברה בבעלותם. שני השלישים הנותרים נרכשו על ידי חברת ג'אמפ (בבעלות מנחם קופיץ והמשביר לצרכן). השופט, שאול מנהיים, כתב בפסק הדין כי לאחר שחברת ג'אמפ קרסה מבחינה כלכלית, והוגשה על ידה בקשה להסדר נושים, היה זה סביר מבחינת הבנק להניח כי ייתכן וחברת אירית ליין לא תוכל לעמוד בחובותיה והתחייבויותיה. במילים אחרות, נקבע כי אי הארכת מסגרת האשראי הייתה סבירה בנסיבות העניין.

האחים זליכה טענו כי החלטתו של הבנק שלא לחדש את מסגרת האשראי הייתה החלטה שהתקבלה שלא כדין וגרמה לקריסתה של אירית ליין. לטענתם, הבנק פעל באופן פסול כאשר הוא עירב שתי ישויות נפרדות - חברת ג'אמפ וחברת אירית ליין. כמו כן, נטען כי כתולדה מכך לא נבחן לעומק מצבה הכלכלי של חברת אירית ליין ונקבעו קביעות מרחיקות לכת לגביה בגין קריסת ג'אמפ.

השופט מנהיים קבע כי על מנת לבחון האם הבנק היה רשאי שלא להאריך את מסגרת האשראי של חברת אירית ליין, היה עליו לעמוד על מצבה הכלכלי של החברה בתקופה המדוברת. דהיינו, לענות על השאלה האם מצבה היה סביר או שמא בכי רע. לאחר עמידה על הראיות הרלבנטיות, בית המשפט קבע כי החלטתו של הבנק, בנסיבות העניין, הייתה סבירה. נקבע כי היא עמדה אפוא ב"מבחן הסבירות הבנקאי".

בית המשפט התייחס בקביעתו למצבה הפיננסי הקשה של אירית ליין ערב החלטתו של הבנק, וכן למצבה של ג'אמפ, אשר החזיקה בשני שליש ממניותיה. במסגרת פסק הדין, השופט מנהיים הוסיף וניתח את החלטתו של הבנק בנוגע למסגרת האשראי על בסיס חובת הזהירות המוטלת עליו מכוח היותו מנהל כספים ציבוריים.

למעשה, נקבע כי מכלול הראיות הציג תמונה לפיה היו "ספקות משמעותיים בהחלט בנוגע להמשך קיומה של אירית ליין" וזאת נוכח הפגיעה בביטחונותיה. לסיכום, נקבע כי למרות שהחברה אשר מסגרת האשראי שלה לא חודשה הייתה אישיות נפרדת מהחברה שהחזיקה במניותיה, בתקופה הרלבנטית היה מדובר ביחסי תלות בין הצדדים. דהיינו, אירית ליין הייתה תלויה באופן ברור בחברת ג'אמפ. אי לכך, כאשר האחרונה נכנסה למשבר כלכלי חמור וביקשה הסדר נושים, לא היה מנוס מלנקוט במשנה זהירות כלפי אירית ליין.

שיקולים עסקיים טהורים

"השיקולים אשר צריכים לעמוד לנגד עיניו של הבנק בנוגע להארכה או חידוש מסגרת אשראי הינם שיקולים עסקיים טהורים", קבע השופט בפסק הדין, "שיקולים אלה עוסקים ביחסים עם הלקוח הספציפי ואין כל ספק שהם יכולים להשתנות מעת לעת". כמו כן, נקבע כי שינוי בשיקולים הנ"ל יכול להיות בהתאם להערכתו של הבנק בדבר מצבו הכלכלי והפיננסי של הלקוח, בכל זמן נתון ועל בסיס מרכיבים רלבנטיים (לדוגמא, עבר עסקי, מחזור העסק, תזרים מזומנים, טיב העסק, הערכת מצבו בהווה ובעתיד, גביית ריבית גבוהה בגין חריגה ממסגרת אשראי, רצון לסייע ללקוח הנמצא בקשיים, טיב הביטחונות ועוד).

זאת ועוד, הודגש כי בתי המשפט אינם נוטים להתערב בשיקוליו העסקיים של הבנק מול לקוח פלוני, קל וחומר כאשר ההחלטה התקבלה בזמן אמת ועל בסיס מידע שהיה נתון בפני הבנק בעת קבלת החלטתו. אי לכך, כל אימת שהחלטתו של הבנק נפלה בגדרו של מבחן הסבירות הבנקאי, הרי שבית המשפט לא יטה להשית עליו פיצויים בגין נזקים אשר לכאורה נגרמו כתוצאה ממנה.