בר"ם 6690/12


מאות אלפי עובדים זרים ממדינות שונות מועסקים מדי שנה בישראל כאשר רבים מהם עובדים בענפי החקלאות השונים. בעקבות הגנה "רעועה" משהו על זכויות עובדים אלה, שהינם זרים במדינה (אם כי ניתן לראות שאכיפת חוקי העבודה הנוגעים לעובדים זרים נמצאת בראש מענייניו של משרד התמ"ת), פעמים רבות הם סובלים מהפרת זכויותיהם.

 

יש לכם שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית

פורום זכויות עובדים

פורום זכויות מעסיקים


היות והם מועסקים בישראל, והיות והם עובדים תחת מעבידים שהינם אזרחי המדינה, פתוחה בפני העובדים הזרים הדרך להגיש תביעה בגין הפרת זכויות שונות לבתי הדין לעבודה בישראל. האם ניהול הליכים משפטיים כנגד המעסיק יכול להצדיק את עיכוב הרחקתו של עובד זר מישראל? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה במקרה שלהלן לפתחו של בית המשפט העליון.


הדיון לעדות מוקדמת נקבע ימים ספורים לאחר מועד ההרחקה


המבקש במקרה דנן היה אזרח תאילנדי אשר הגיע לישראל בספטמבר 2007 כאשר בידו אשרת עבודה לעסוק בענף החקלאות. במשך למעלה מארבע שנים, העובד הועסק אצל מעביד בדרום הארץ. בשלב מסוים, ובעקבות מחלוקת בין העובד למעסיקו באשר לתנאי העבודה, הצדדים נפרדו. חודשיים לאחר מכן, משטרת ההגירה עצרה את המבקש והוא הושם במשמורת. לאחר כ-20 ימים, נמסר לעובד כי הוא יגורש מישראל בטיסה אשר הייתה אמורה לצאת באותו היום. במקביל, לאחר עזיבת העבודה, העובד הגיש כנגד מעסיקו תביעה לבית הדין לעבודה.


טיסת הרחקתו של העובד מישראל נקבעה ל-10 לספטמבר, שלושה ימים בלבד לפני המועד למתן עדות מוקדמת בבית הדין לעבודה. אי לכך, העובד ביקש לעכב את גירושו מישראל. הוא פנה לבית המשפט לעניינים מנהליים אך זה דחה את הבקשה בקובעו כי "הליכים משפטיים אינם מהווים עילה לדחיית הרחקת שוהה בלתי חוקי מישראל".


המבקש מיהר והגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינם מנהליים. במסגרת הבקשה, העובד טען כי אין להרחיקו מישראל בטרם הוא מוסר עדות מוקדמת בפני בית הדין לעבודה. לדבריו, הרחקה זו הייתה עלולה "לשחק לידי המעסיק" ולפגוע בזכותו החוקתית לנהל הליך הוגן בבית הדין לעבודה. הוא הדגיש כי הוא לא עתר לשחרורו ממשמורת אלא רק לעיכוב ההרחקה עד למתן העדות המוקדמת.


בית המשפט מעכב את ההרחקה


בית המשפט העליון החליט לקבל את הבקשה ולעכב את ההרחקה עד למתן העדות. כמו כן, התקבלה במקביל תגובתו של משרד הפנים אשר הסכים שלא לפעול לשם מימוש הרחקת המבקש עד לגביית עדותו בבית הדין לעבודה. בסופו של היום, בית המשפט העליון קבע כי נוכח הסכמתם של הצדדים, היה מקום לעכב את ההרחקה מישראל עד למתן העדות המוקדמת.


השופט פוגלמן כתב בהחלטתו כי במקרים בהם נקבע מועד לגביית עדות מוקדמת בסמוך לאחר מועד ההרחקה, יש מקום לעשות שימוש בהוראת סעיף 13(ד) לחוק הכניסה לישראל לשם עיכוב ההרחקה של בעל הדין מהארץ. במקרה דנן, הודגש כי המבקש ימשיך לשהות במשמורת עד להרחקתו ודחיית ביצוע צו ההרחקה התעכבה לפרק זמן קצר בלבד.