יומיים לאחר גיוס חוב בשיעור של למעלה משני מיליארד שקלים, בנק לאומי פרסם דו"ח אודות צפי של ירידה ברווח הנקי. בעקבות המהלך, הוטל על הבנק וחברת הבת שלו, "לאומי למימון", עיצום כספי בשיעור של 4 מיליון שקלים. העיצום הוטל על ידי מותב ועדת האכיפה המנהלית (בראשותה של השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום). מדובר בהסדר אכיפה שהושג בין הבנק, חברת הבת, והרשות לניירות ערך.

 

יש לכם שאלה?

פורום דיני ניירות ערך | תביעות בשוק ההון, פורקס, אופציות בינאריות ומעוף
פורום תביעות בנקים

 

הרשות ביקשה להטיל על הבנק את הקנס בגין אי מסירת מידע אודות רווח על ידו לציבור חרף גיוס חוב בשיעור משמעותי. וועדת האכיפה המנהלית, בבואה לאשר את ההסדר, ציינה כי "אין זה ראוי שמידע חיוני לציבור לא יגולה וייפול בין הכיסאות".


"לאומי למימון" הינה חברת בת של בנק לאומי אשר הבנק מחזיק בבעלות מלאה עליה. מדובר בחברה אשר הוקמה לשם מטרה אחת ויחידה - גיוס מקורות בעבור הבנק באמצעות הנפקות פרטיות של ניירות ערך והנפקות לציבור. בנובמבר 2011, "לאומי למימון" גייסה חוב בשיעור של יותר משני מיליארד שקלים עבור הבנק. בנק לאומי הגיש דו"ח אזהרת רווח, בחלוף שני ימי עסקים מההנפקה, לפיו הרווח הנקי הצפוי לרבעון השלישי יהיה נמוך משמעותית מהרווח עליו הבנק דווח בשני הרבעונים הקודמים. נטען בדיווח כי הירידה ברווח הייתה בגין ירידת הערך של ההשקעה במניות חברת התקשורת הסלולארית פרטנר.

 

הרשות לניירות ערך עורכת בירור


הרשות לניירות ערך ערכה בירור בנושא אשר התמקד בשאלה - מדוע המשקיעים לא קיבלו לפני ההנפקה מידע שהוצג בדו"ח המיידי. במהלך הבירור, אשר התנהל מול הבנק וחברת הבת, הרשות לניירות ערך מצאה כי הדיונים בנוגע להפחתת שווי ערך המניות של חברת התקשורת לא התנהלו בקשר להתקדמותם של הליכי ההנפקה. הרשות לניירות ערך הייתה סבורה כי מהלך זה עלה כדי רשלנות וחוסר זהירות מצד הבנק.

 

וועדת האכיפה המנהלית אישרה את ההסדר מול הבנק וציינה כי עצם העובדה שהבנק הפריד את עצמו מבחינה תאגידית מחברת הבת לא הייתה יכולה להביא למצב בו מידע חיוני לציבור אודות הנפקות לא יסופק במועד. באשר לעיצום הכספי שנפסק כנגד הבנק, הבנק וחברת הבת התחייבו כלפי וועדת האכיפה ליצור מנגנון אכיפה פנימי אפקטיבי אשר יסדיר את סוגיות הטיפול במידע מהותי אשר טרם פורסם אודות עסקיו של הבנק בסמוך להנפקה על ידי חברת בת.

 

בסופו של היום,

 

וועדת האכיפה המנהלית ציינה כי היות ובנק לאומי הינו "גוף פיננסי מרכזי במשק הישראלי", עיצום בשיעור 4 מיליון שקלים הינו "עיצום נמוך". עם זאת, נקבע כי לא היה ניתן להתעלם מכך שהאירוע במקרה דנן היה אירוע נקודתי שלא הצביע אודות התנהלות רשלנית חוזרת ונשנית מצידם של הבנק וחברת "לאומי מימון". ניתן לסכם ולומר כי הבנק ישלם את הקנס האמור לאחר שהוא נמנע ברשלנותו מלפרסם מידע שלילי אודות רווחיו, זאת על מנת להקל על גיוס כספים באמצעות הנפקתן של אגרות חוב. ההסדר אשר הושג בין הבנק וחברת הבת שלו, לבין הרשות לניירות ערך, יביא לכך שלא יבוצעו כנגד הבנק הליכי אכיפה נוספים בעניין זה.

 

ברשות לניירות ערך טענו כי התנהלותו של הבנק במקרה דנן עלתה כדי רשלנות וחוסר זהירות. הודגש כי הבנק התרשל בכך שהוא ניהל את שני ההליכים במקביל, מבלי לבחון את משמעות המידע שהתגבש באשר להנפקה, ומבלי לערוך את הקשר המתבקש בין הנושאים השונים. ברשות הוסיפו כי הבנק אף לא שקל לגלות את המידע בדו"ח הצעת המדף של חברת הבת או לדחות את ביצוע ההנפקה עד לפרסום ויידוע הציבור. הוועדה הסכימה עם הרשות לניירות ערך וקבעה כי לא התקיים בבנק "הליך המניח את הדעת" אשר היה יכול לזהות האם - במועד ההנפקה - הבנק ידע אודות מידע מהותי שהיה יכול להשפיע על הדברים, אם לאו.