בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר תביעה ייצוגית כנגד חברת לנדמארק של נמרוד טבי, וזאת בעקבות בקשה שהוגשה בעניין על ידי אשר ספיר וחברת הראל פיא קרנות נאמנות בע"מ. המבקשים טענו כי התשקיף אשר חברת לנדמארק פרסמה בשנת 2007 כלל שורה של פרטים מטעים. נטען כי במידה והתשקיף לא היה מפורסם באופן המדובר, עסקת ההנפקה אשר החברה ביצעה במאי 2007 לא הייתה יוצאת אל הפועל. עסקינן בעסקת הנפקה אשר במסגרתה גויס על ידי לנדמארק סך של 170 מיליון שקלים. המבקשים טענו כי אם התשקיף היה מדויק, מחירם של ניירות הערך אשר נרכשו במהלך ההנפקה היה שונה לחלוטין.

 

יש לכם שאלה?

פורום תביעה ייצוגית | תובענות ייצוגיות
פורום דיני ניירות ערך | תביעות בשוק ההון, פורקס, אופציות בינאריות ומעוף
פורום משפט מסחרי ודיני חברות
פורום תביעות בנקים
פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות


תחילתה של הפרשה בהשתלטותו של טבי על חברת א.ב גליל ישראל (חברה ציבורית). מדובר בחברה אשר הייתה, בעת ההשתלטות עליה, "שלד בורסאי ללא נכסים". טבי שינה את שמה של החברה ל"לנדמארק גרופ" וביצע את ההשתלטות באמצעות הקצאת פרטית. במסגרת ההשתלטות, טבי קיבל 72.5% ממניותיה של החברה. המניות ניתנו לטבי בכפוף לשתי קרקעות רחבות היקף בווירג'יניה, ארה"ב. חודשיים לאחר ההשתלטות, חברת לנדמארק פרסמה תשקיף לפיו הציבור יכול לרכוש ניירות ערך מארבעה סוגים - לרבות אופציות ואגרות חוב. התשקיף כלל מידע אודות הקרקעות בארצות הברית, אשר השתרעו על פני מאות דונמים. נטען כי שוויין של הקרקעות עומד על כ-170 מיליון שקלים. בעקבות התשקיף הנ"ל, ספיר והחברה בבעלותו רכשו אגרות חוב בשיעור של כ-31 מיליון שקלים (בסכום כולל ובמשך כשנה וחצי).


עם זאת, במרץ 2009, חברת לנדמארק הודיעה כי החברה האמריקנית אשר הייתה אמורה לבנות על המקרקעין בווירג'יניה ירדה מנכסיה ונמצאת בהליכי פירוק. אי לכך, פורסם כי היות והחברה האמריקנית לא הייתה פעילה עוד, הבנייה בשטח לא תתקיים.


המבקשים טוענים - התשקיף היה מטעה


ספיר והחברה בבעלותו טענו בתביעתם הייצוגית כי הפרטים אשר פורסמו על ידי החברה הנתבעת בתשקיף היו בלתי נכונים בעליל. כמו כן, נטען כי הפרטים המטעים היו גם בעלי השלכה מהותית מבחינתם של משקיעים סבירים בבואם לשקול השקעה בחברה. ספיר וחברתו טענו כי אם המידע המטעה לא היה מפורסם, סביר להניח שהם לא היו מקבלים את הערכת שווי נכסי החברה (25 מיליון דולר לפחות). יצוין כי הסדר נושים לחברת לנדמארק הוגש ביוני 2010, במקביל להגשתה של התביעה הייצוגית.


בית המשפט קבע כי הוא מקבל את טענותיהם של המבקשים לכך שהעסקה בין לנדמארק לחברה האמריקנית לא הייתה "עסקה סגורה" כפי שנטען בתשקיף אלא עסקה מותנית. נקבע כי התובעים הוכיחו את טענותיהם בכך שהם הציגו בפני בית המשפט שני מסמכים שהיה ניתן ללמוד מהם באופן ברור כי העסקה טרם "נחתמה בסלע". מדובר היה הן בהסכם המכר והן בדו"ח המיידי אשר הונפק על ידי החברה עצמה.
הוכח כי ההתחייבות לשלם בעבור נכסי המקרקעין, כפי שהיא נקבעה בחוזה, הייתה מותנית בהגשת המימון הדרוש לפרויקט. בית המשפט קבע כי השגת מימון לפרויקט רחב היקף כגון דא איננה תנאי טריוויאלי אשר היה ברור שהחברה תעמוד בו. נקבע כי התשקיף היה צריך לציין באופן ברור כי הפרויקט תלוי בהשגת מימון. פרט זה נשמט מהתשקיף והפך את המסמך למטעה.


אחריות מנכ"ל ובעל שליטה באופן ישיר לפי חוק ני"ע


על פי חוק ניירות ערך, מנכ"ל או בעל שליטה במנפיק, אשר חותם על תשקיף, נושא באחריות לנזקים אשר ייגרמו מחמת פרטים מטעים בתשקיף. אחריות כגון דא יפה כלפי מי שרכש או מכר ניירות ערך תוך כדי מסחר בבורסה או מחוץ לבורסה. אי לכך, במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע כי הנתבעים היו אחראים כנגד התובעים לפרט המטעה בתשקיף.


הרשות לניירות ערך הייתה סבורה כי הסתמכותם של הנתבעים על עורכי דין שהיו אמונים על עריכת התשקיף לא העניקה להם את ההגנה מבחינת האחריות לפי חוק ניירות ערך. בית המשפט קבע כי הוא מקבל את עמדתה של הרשות. נקבע כי לא ניתן לאיין את אחריותו של בעל שליטה או מנכ"ל מבחינת העברת המושכות לאנשי מקצוע האמונים על עריכת התשקיף. מרגע בו חתימתו של האחרון מתנוססת על התשקיף, חלה עליו האחריות לפי חוק ני"ע כלפי קונים ומוכרים. בית המשפט הדגיש כי קבלת טענותיהם של הנתבעים בעניין האחריות לא הייתה יכולה להתקבל וזאת בשל החשש כי הציבור יהיה זה אשר ייצא בסופו של דבר "קירח מכאן ומכאן".


מבחינת גובה הנזק אשר נגרם לתובעים בגין הפרט המטעה בתשקיף, בית המשפט קבע כי מדובר בעניין אשר יונח לפתחו של הדיון בתביעה הייצוגית גופא. דהיינו, לא היה מקום לעסוק בנזק האמור בשלב המקדמי של הגשת בקשת האישור לתובענה הייצוגית.