בשנים האחרונות, חל שינוי מהותי באופיו של הקיבוץ "הישן והטוב". מאז הוקמו ראשוני הקיבוצים בישראל, לפני למעלה ממאה שנים, נראה כי התנועה הקיבוצית עוברת כעת מהפכה של ממש. המהלכים המבוססים על תמורה כלכלית, אך לא אחת הם נוגעים ב"עצבים הרגישים" של ההווי הקיבוצי. כידוע, המהות הבסיסית של הקיבוץ דוגלת באמירה הסוציאליסטית לפיה פרנסה במשק שיתופי צריכה להיות מורכבת מ"כל אחד בהתאם ליכולתו ולכל אחד לפי צרכיו".

 

דא עקא, כיום, בעקבות ירידה מסוימת ברעיון זה, הן מבחינת האוטופיה המקופלת בו והן מבחינת משמעויותיו הכלכליות גרידא, קיבוצים רבים עוברים "הפרטה" או "מעבר לקיבוץ מתחדש". כחלק מהמעבר המדובר, הקיבוץ מעביר את נכסיו לחברי הקיבוץ באופן פרטי.

 

פורום דיני מושבים וקיבוצים אגודות שיתופיות | בן ממשיך


דהיינו, זכות הקניין הפרטית של החברים גוברת כנגד זכות הקניין של הקיבוץ. היות ומדובר במשחק סכום אפס, קיבוצים מופרטים הפכו זה מכבר למעין יישובים קהילתיים לכל דבר ועניין. חשוב להדגיש כי גם לאחר המעבר למודל כלכלי דיפרנציאלי, החיים הקהילתיים בקיבוץ עדיין שונים באופן מהותי ממגורים בעיר או ביישוב "בורגני".


המותג "קיבוצניק" עדיין נחשב למוביל בחברה הישראלית, וחיי הקהילה והמשפחה בקיבוצים שומרים גם היום על הערבות ההדדית והסולידאריות החברתית. עם זאת, קיים בימינו יותר חופש לפרט ותושבי הקיבוץ יכולים לשלב בין המגורים בכפר ציורי לבין חופש כלכלי ותעסוקתי. אין אפוא ספק שמדובר במתכון מנצח. בעוד ההורים זוכים להתפרנס במקצועות חופשיים, ילדיהם מרוויחים את מלוא החבילה הערכית הקיבוצניקית, על מוסדות החינוך המצוינים והפעילות החוץ-פורמאלית העשירה.


אחד המוטיבים המרכזיים של מעבר מקיבוץ "רגיל" לקיבוץ מתחדש הינו הליך שיוך דירות. מדובר למעשה בהעברת הזכויות על הדירות של חברי הקיבוץ, למתגוררים בהן. הליכי שיוך דירות קובעים כי חברי הקיבוץ הינם בעלי דירותיהם ובתיהם. הנכסים נרשמים על שם חברי הקיבוץ בטאבו והופכים להיות נכסיהם הפרטיים.


שיוך דירות בקיבוץ ויתרונותיו


הליכי שיוך דירות בקיבוץ מהווים ללא ספק שינוי מהותי בתפיסה ה"קיבוצית הקלאסית". כמו כן, הם טומנים בחובם יתרונות לא מבוטלים. הן עבור הקיבוץ והן עבור חבריו. ראשית, וחשוב מכל, שיוך דירות בקיבוץ מהווה חיזוק משמעותי עבור חברי היישוב מבחינת ביטחונם האישי. מקל וחומר כאשר מדובר בחברי קיבוץ ותיקים ביישוב הקולט לשורותיו משפחות צעירות.


כמו כן, הקיבוץ איננו עוד אחראי על התיקונים והטיפולים בנכסים הפרטיים, והנטל בעניין זה (מבחינה כלכלית ומבחינת המשאבים) מונח לפתחם של חבריו. דהיינו, מדובר בעול משמעותי היורד מכתפיו של הקיבוץ.


מומחים בתחום מעריכים כי הליכי שיוך דירות בקיבוץ מהווים לא אחת אוויר חשוב לנשימתו של היישוב והם מסייעים לו להמשיך ולהתקיים. כמו כן, שיוך דירות משתנה מקיבוץ לקיבוץ וזאת בהתאם לאופי המקום, המרקם הקהילתי, היקף הנכסים וכדומה. כך, ניתן להתאים את שיוכי הדירות בקיבוצים באופן פרטני למקום. עם זאת, מיותר לציין כי ישנו פיקוח חקיקתי על הפעולה. 

 

סוגיות מורכבות

 

במסגרת הליכי שיוך דירות בקיבוץ, יכולות לעלות מחלוקות שונות בין חברי הקיבוץ לאגודה השיתופית. לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז, אישה טענה כי היא זכאית לשיוך דירות בקיבוץ מכוח ירושת אמה אשר הייתה חברה במקום. בית המשפט דחה את התביעה תוך כדי שנקבע כי הקיבוץ טרם החליט על מבנה שיוך הדירות ביישוב.

 

אי לכך, נקבע כי טרם ההחלטה הקיבוצית, לא ניתן לקבוע זכויות קנייניות למי מהחברים (לרבות חברי קיבוץ שהלכו לבית עולמם). כמו כן, ישנם מקרים בהם קיימות מחלוקות של ממש באשר ל"יום הקובע". דהיינו, מאיזה יום יתבצע הליך שיוך הדירות וכיצד יהיה ניתן לעשות את המהלך באופן הראוי ביותר (תוך כדי איזון בין זכויות מקימי הקיבוץ מחד, למשפחות הצעירות מאידך). במידה ואתם ניצבים אל מול סוגיה משפטית הקשורה לשיוך דירות בקיבוץ, מומלץ לפנות למומחים העוסקים בתחום זה.