פעמים רבות, רשות מנהלית זו או אחרת מקבל החלטה בנושא מסוים, ולאחר זמן מה, חוזרת בה מהחלטתה או משנה אותה. כאשר הסיבה לכך היא חוסר חוקיות של ההחלטה המקורית, אין עוררין על חיוניות השינוי או הביטול. כך גם מקום בו התרחש שינוי נסיבות מהותי שהצדיק את השינוי. הבעיה מתעוררת במקרים אחרים כגון טעות בהחלטה המקורית של הרשות. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום מקרקעין
פורום פינוי בינוי
פורום תמ"א 38
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט עתירה מנהלית במסגרתה התבקשה ביטול החלטת ועדת המשנה להתנגדויות. הרקע לעתירה היה כדלקמן: העותרים, תושבי העיר נצרת, היו בעלים של קרקע שבצידה תוכנן להיסלל תוואי דרך, מכוח תוכנית בניה של העיר. דרך זו הייתה עתידה לנקז לתוכה את הרכבים שהגיעו למרכז נצרת מכיוון צפון העיר. העותרים הגישו מספר התנגדויות נגד התוכנית, אך הן נדחו.
בשנת 2004, הוועדה המקומית לתכנון ובניה יזמה תוכנית חדשה שביטלה את התוכנית הקודמת. תוכנית זו הופקדה ולא הוגשו נגדה התנגדויות. אולם, כעבור שנה, וועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון הורתה על ביטול התוכנית החדשה. העותרים התנגדו ליוזמה זו מסיבות שונות, לרבות חוסר סמכות לבטל החלטה שהתקבלה.
עיריית נצרת תמכה בביטול התוכנית החדשה. ועדת ההתנגדויות דחתה את טענות העותרים וטענה שהיה ניתן לבטל את התוכנית לאחר שכבר אושרה, לאור שינוי הנסיבות שחל והאינטרס הציבורי שהצדיק זאת. על כך הוגשה העתירה דנן.
טיעוני העותרים והמשיבות
לטענת העותרים, מאחר ולא הוגשו התנגדויות לתוכנית החדשה בתקופה שנקבעה לכך, היה ניתן להכיר בה כמאושרת ותקפה. זאת מכוח סעיפים 102 ו-108 לחוק התכנון והבניה. לשיטתם, אישור התוכנית כלל גם היעדר אפשרות לבטלה ולכן החלטת וועדת המשנה ניתנה בחוסר סמכות ובניגוד לחוק.
מנגד, המשיבות טענו שהתוכנית נדחתה לאחר הפקדתה לאור הצורך הציבורי בקיומה של הדרך שהייתה עתידה לקום לפי התוכנית הישנה. כלומר, נטען שביצוע התוכנית הישנה התחייב לפי האינטרס הציבורי שבהקמת מערך תחבורה חיוני להתפתחות העיר נצרת, הקלת העומסים ושיפור הבטיחות בכביש.
דיון והכרעה
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השופט החליט על דחיית העתירה. הודגש שעל פי ההלכה המשפטית, לרשות תכנונית יש סמכות לשנות תוכנית שלא על פי התנגדות, לאחר שכבר ניתן אישור ההפקדה, כאשר טעמים חשובים הנעוצים בטובת הציבור מצדיקים זאת. סמכות זו יש להפעיל בזהירות ובצמצום, על מנת שלא לפגוע באזרח ששינה מעמדו לרעה בעקבות הסתמכות על אישור ההפקדה.
במקרה זה, שינוי ההחלטה של ועדת התכנון נבע מאינטרסים ציבוריים ובפרט, בטיחות הציבור. על כן, נפסק שלרשות הייתה אפשרות לשנות את התוכנית או לבטלה ואף הייתה הצדקה לעשות כן. בנוסף, נקבע שהעותרים לא הוכיחו שמעשי הרשות היו בניגוד לדין ואף לא את הסתמכותם על התוכנית שבוטלה, כך שנגרם להם נזק ממשי או כספי.
לא זו אף זו, הרי שהדין הכללי מכיר בסמכות ועדת תכנון לדון בנושא שכבר הוכרע בעבר. סמכות זו משמעה גם לתקן, לשנות, לבטל או להתלות הוראות מנהל. על כן, כל עוד התוכנית לא קיבלה תוקף סופי אלא רק הופקדה, נקבע שהועדה הייתה רשאית לבטלה מטעמים של טובת הציבור והעתירה נדחתה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
