ד"נ 20/82 אדרס נ’ הרלו אנד ג’ונס


עובדות המקרה:


העותרת היא חברה ישראלית. המשיבה היא חברה גרמנית. ביום 6.9.73 נכרת חוזה בין בעלות הדין, לפיו התחייבה המשיבה לפסק לעותרת כ-000, 7טון ברזל.

 

עקב מלחמת יום הכיפורים נגרמו עיכובים באספקת הברזל. רוב הטובין נשלחו על-ידי המשיבה לעותרת במשלוחים אחדים החל בחודש ינואר 1974וכלה בחודש אפריל של אותה שנה. יתרת הברזל לא סופקה לעותרת.

 

בתובענה שהגישה העותרת ביום 26.1.76 היא תבעה בבית המשפט המחוזי בחיפה נזקים מן המשיבה.

האם דיני עשיית עושר שלא במשפט חלים מקום שקיים חוזה תקף בין הצדדים?


1. אכיפה איננה זכות במשפט המקובל, אך דיני היושר היו מעין מסלול מתקן של המשפט המקובל באומרם שסעד של ביצוע בעין יהיה קיים בקטגוריות מעטות וזאת כשסעד הפיצויים לא יהיה מספק.


2. תביעה בעילה של עשיית עושר יכולה להתלוות אך ורק לתביעת אכיפה, שאז מבקש התובע לקבל הן את הנכס והן את הפירות שהופקו ממנו. אולם כאשר הסעד העיקרי המתבקש הוא תשלום פיצויים, אין מקום לעילה בעשיית עושר.


3. אין הסדר שלילי- אין מניעה עקרונית לתחולתם של דיני ע"ע ולא במשפט במקום שקיים בין הצדדים חוזה שהופר, וזאת אם החוזה ממשיך לעמוד בתוקפו ובין שהוא בוטל עקב הפרתו.


לסיכום,

 

אין מניעה עקרונית לתחולתם של דיני ע"ע ולא במשפט במקום שקיים בין הצדדים חוזה שהופר, וזאת אם החוזה ממשיך לעמוד בתוקפו ובין שהוא בוטל עקב הפרתו.