מהו המבחן לקיומה של גמירת דעת?

ע"א 3601/96 בראשי נ’ עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל

עובדות המקרה:

המנוח ייסד את חברת זלמן בראשי ובניו בע"מ, ניהל אותה והיה בעל השליטה בה. ארבעת המסמכים אשר עמדו בבסיס התביעה בבית-המשפט המחוזי נחתמו על-ידי המנוח ביום 12.3.1993, כלומר כשלושה חודשים לפני פטירתו.

על-פי המסמכים האמורים העביר המנוח למערערים, ללא תמורה, את כל מניותיו בחברה. ביהמ"ש המחוזי קיבל את בקשת המשיב לבטל את תוקפם של ארבעת המסמכים שעליהם חתם המנוח מר זלמן בראשי ז"ל. יש לציין כי המנוח לא היה שותף להכנת המסמכים ולהתייעצות קדמה להכנתם. הוא הוצא מן המחלקה הסיעודית לשם החתימה. מכאן הערעור.

מהו המבחן לקיומה של גמירת דעת?

1. חוזה המתנה הוא חוזה חד-צדדי במובן זה שביצועו מוטל על צד אחד בלבד והוא אינו יוצר חיובים הדדים של המתקשרים.

2. אין חולק כי גמירת-הדעת מגלמת רצון מגובש, כוונה רצינית והחלטית ליצור התחייבות.

3. המבחן להתקיימותה של גמירת-דעת הוא מבחן חיצוני-אובייקטיבי, מבחן שנועד להעניק הגנה להסתמכות המתקשר ולקיים את הוודאות העסקית והביטחון המסחרי. במסגרת מבחן זה יש להביא בחשבון את נסיבות העניין, התנהגות הצדדים ודבריהם לפני כריתת החוזה ולאחריו, ולבחון על-פי קנה-המידה האובייקטיבי את המתקשרים עצמם.

4. על-פי המבחן האובייקטיבי עשוי בית-המשפט להתערב ולאכוף חוזה, שייתכן שאחד המתקשרים לא היה מעוניין בו, מתוך הצורך לקיים את אינטרס המתקשר המסתמך על הגילוי החיצוני. המבחן להתערבותו של בית-המשפט הוא, כאמור, מבחן ההעדה החיצונית בעיני האדם הסביר, מבחן המקל עם המתקשר המבקש לאכוף את החוזה (במקרה שלפנינו – מקבל המתנה).

5. נוכח אופייה של העיסקה החד-צדדית של מתנה, ישנה ציפייה סבירה שמקבל המתנה יעמוד על כוונותיו של המעניק ויוודא כי הגילוי החיצוני של רצונו משקף נאמנה את כוונתו הסובייקטיבית.

6. מנסיבות המקרה, מצטיירת תמונה עגומה של ההתקשרות, שנעשתה כלאחר יד, כשהמערערים, המודעים למצבו השכלי והפיזי של המנוח, לא נתנו משקל רב לשאלת יכולתו להבין את המתרחש, ואין ספק כי מתקשר סביר במעמדם לא יכול היה לפרש את חתימת המנוח כאקט רצוני ומודע שראוי להסתמך עליו.

לסיכום,

המבחן להתקיימותה של גמירת-דעת הוא מבחן חיצוני-אובייקטיבי, מבחן שנועד להעניק הגנה להסתמכות המתקשר ולקיים את הוודאות העסקית והביטחון המסחרי. במסגרת מבחן זה יש להביא בחשבון את נסיבות העניין, התנהגות הצדדים ודבריהם לפני כריתת החוזה ולאחריו, ולבחון על-פי קנה-המידה האובייקטיבי את המתקשרים עצמם.