אזרחיות זרות אשר בעליהן, אזרחי מדינת ישראל, נפטרו

1. סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, שבא להקל על הליך ההתאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי, אינו מעניק אזרחות אוטומטית ואינו שולל את שיקול הדעת של שר הפנים.

סעיף 7 מיושם באמצעות ההליך המדורג המאפשר לבחון לאורך זמן את התקיימות התנאים למתן אזרחות ובהם: קיומו של קשר נישואין תקף, מרכז חיים בישראל והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית. עם זאת, וזה הצד השני, מקרה שבו בן הזוג הישראלי נפטר בטרם סיומו של ההליך המדורג מחייב התייחסות והתחשבות מיוחדת לאור ההשלכות הקשות שעלולות להיות להפסקת הליך ההתאזרחות על בן הזוג הזר, שקבע את מרכז חייו בישראל בעקבות קשר נישואין אמיתי וכן עם אזרח ישראלי. נוהל 2006 בא להסדיר מורכבות זו.

2. בהחלטה מיום 12.10.2008 נקבע כי ראוי שנוהל זה ייבחן מחדש (להלן: ההחלטה הקודמת). לטענת העותרות הנוהל החדש אינו נותן מענה ראוי לשאלת מעמדו של בן הזוג הזר, וכי השינויים הכלולים בנוהל החדש הם למראית עין בלבד.

החלטה:

3. סעיף 7 לחוק האזרחות אינו מעניק אזרחות מניה וביה מכוח נישואין, אלא נועד להקל על הליך ההתאזרחות של מי שנישא לבן זוג ישראלי.

לכן, נישואין לאזרח ישראלי אינם מקנים כשלעצמם אזרחות לבן הזוג הזר. המבחן המדורג – שחוקיותו אושררה בפסיקה – משקף מדיניות שלפיה הענקת מעמד של קבע לבן הזוג הזר תיעשה בשלבים, תוך בחינת התקיימות המדדים הצריכים לעניין – קיומו של קשר נישואין תקף, מרכז חיים בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית – על ציר הזמן.

ממילא רשאית המדינה שלא להעניק אזרחות באופן אוטומטי כאשר ההליך המדורג נקטע באבו בשל מותו של בן הזוג הישראלי. ניתן לומר כי במקרה כזה חסרים נתונים שאמורים היו להיאסף לאורך תקופת ההליך המדורג כולה.

4. הבחירה לקבוע קריטריונים שמטרתם, במידת האפשר, למלא את החסר במידע כמו-גם לבטא את הפן ההומניטארי של הסוגיה הנדונה, היא אפוא בחירה סבירה וראויה. בעקבות ההחלטה הקודמת של בית משפט זה הוגמשו הקריטריונים.

5. בנוהל החדש, המדינה למעשה ביטלה את מחסום "הוותק" לגבי מקרים שבהם נולדו ילדים משותפים.

קריטריון "הוותק" נותר על עומדו ביחס לבני זוג ללא ילדים משותפים, אם כי תקופת הזמן הנדרשת צומצמה משלוש שנים (בנוהל 2006) למחצית מתקופת ההליך המדורג (בנוהל החדש). לא מדובר בקריטריון פסול או בפרק זמן החורג מגבולות הסבירות והמידתיות.

6. כל אלה, בצירוף "רשת הביטחון" של בחינה נוספת לפי סעיף ד.3 לנוהל החדש – שבוודאי אינה מוגבלת רק לקריטריונים הנקובים אלא מתפרשֹת על מגוון השיקולים ההומניטאריים שעשויים להתעורר במקרה מסוים – מגבשים הסדר שלא קמה עילה להתערב בו.