בג"ץ 1067/08, עמותת "נוער כהלכה" ואח’ נ’ משרד החינוך ואח’

העובדות:


1. בית הספר היסודי לבנות "בית יעקב", שביישוב עמנואל, הינו מוסד "מוכר שאינו רשמי" לחינוך תורני.

 

בשלהי שנת הלימודים תשס"ז (2007), הוחלט לבצע מספר שינויים במבנה ובסדרי הלימוד בבית הספר.

 

 במסגרת שינויים אלו, נחצה מבנה בית הספר לשניים ונקבעו בו כניסות נפרדות. בעוד שתכליתם של השינויים האמורים שנויה במחלוקת בין הצדדים, על תוצאתם אין חולק – הפרדה בין רוב התלמידות שמוצא משפחתן אשכנזי לחברותיהן שמוצא משפחתן ספרדי.


2. לטענת העותרים ישנה אפליה שורשית המאפיינת את בית הספר. נטען, כי התקנון המתוקן אינו אלא סדרה של תיקונים לשוניים, אשר מחפים על העדפה עדתית בוטה באמרות חלולות, שעה שהלכה למעשה אין כל שינוי במצבן של בנות בית הספר.

החלטה:


3. זכויות היסוד מהוות את אבן הראשה בשיטתנו המשפטית ומשטרנו הדמוקרטי.

 

שני אדנים אלו – זכויות היסוד והקניית חינוך – משיתים את הבסיס לזכות לחינוך. הזכות לחינוך הוכרה כבעלת יסוד שלילי, המתבטא, בין היתר, באיסור לפגוע בזכותו של אדם לחינוך אלא לפי ההוראות הקבועות לכך בדין ובנוסף הוכרה היא כבעלת יסוד חיובי, המתבטא בחובה שמקימה הזכות למדינה, לספק חינוך חינם. הזכות לחינוך, אינה מתמצית בעצם הקמתו של מוסד חינוכי, אלא מתפרשת על אופיו של המוסד ועל התכנים הנלמדים במסגרתו.


4. הזכות לחינוך מגזרי מצאה את ביטויה בחקיקה עוד מראשית מיסודו של החינוך בישראל.

זכותם של מגזרים שונים לחינוך התואם את תפיסת עולמם, הוכרה כנדבך מרכזי בזכות הכללית לחינוך, וזאת במסגרת הזכות לבחירת אופיו של החינוך ותכניו.

 

עם זאת, הזכות לחינוך מגזרי, כשלעצמה, טרם הוכרה בדין כזכות חיובית ומשרד החינוך לא חויב לנקוט צעדים אקטיביים למימושה.

 

במסגרת זכותם לחינוך מגזרי, רשאים חברי קהילה פלונית להקים ולהפעיל בית-ספר התואם את תפיסת עולמם, והמדינה רשאית, אך אינה מחויבת, להכיר במוסד זה, ולהשתתף במימונו.


5. ברם, הזכות לחינוך מגזרי, ככל זכות, איננה מוחלטת. במקרה דנן, מתנגשת הזכות לחינוך מגזרי עם עקרון השוויון. עקרון השוויון הינו אבן יסוד בשיטתנו המשפטית, ובלעדיו לא ניתן לקיים מערכת חינוך ראויה.


6. העדפתן של תלמידות מעדה פלונית בקבלה למגמה החסידית, תוך הערמת קשיים בירוקרטים על הורי תלמידות מעדה אלמונית המבקשים לרשום את בנותיהם למגמה, פוגעת קשות בזכות לשוויון.

 

המקרה בו עסקינן משקף מציאות קשה באשר למידת הקפדתו של זרם החינוך המוכר שאינו רשמי לקיים את זכויותיהם לשוויון של הפרטים הלומדים במוסדותיו.


7. בית-הספר "בית-יעקב" ומרכז החינוך העצמאי פגעו, אפוא, בזכותן של התלמידות הספרדיות לשוויון, ובכך חרגו מהאיזון החוקתי שבין הזכויות הנוגעות בדבר.