פש"ר 419/09, אמיל ק. מתכות (2001) בע"מ נ’ בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
העובדות:
ענייננו בבקשה למתן הוראות, במסגרתה עותרת המבקשת, לקבוע כי המחאות הזכות שערכה לטובתה חברת אמיל ק. מתכות, ביחס לארבעה חוזים שנחתמו בין החברה שבכינוס לבין בתי זיקוק לנפט בע"מ, הינן תקפות ומחייבות ואין בהן משום סתירה לתנייה המגבילה באגרות החוב שנרשמו לטובת בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, על כלל נכסי החברה שבכינוס.
כן עותרת המבקשת לקבוע כי הכספים שמגיעים ו/או שיגיעו לה מבז"ן כתוצאה מביצוע החוזים הנ"ל הינם שלה בלבד ואין לבנק ו/או לכונס הנכסים, הפועל בשמו, זכויות בכספים אלה.
החלטה:
1. באשר לשאלה האם נערכה המחאת זכות כדין - המחאת זכות נוצרת בהסכם בין הממחה לבין הנמחה אך החוק אינו מתנה את תוקפו של הסכם ההמחאה במילוי דרישות פורמליות כלשהן ואין מניעה ללמוד על קיומה של המחאת הזכות מההודעה לחייב.
טענתו המקדמית של כונס הנכסים לפיה המחאות הזכות דנא אינן המחאות זכות, אין בה כדי לשלול את המסקנה לפיה נערכה במקרה דנא המחאת זכות כדין, ודי בצירוף ההודעה לבז"ן כדי ללמד על ההמחאה אף מבלי שיצורף הסכם ההמחאה בין המבקשת לבין החברה שבכינוס.
האם המחאת הזכות טעונה רישום - לפי נוסח מכתב ההודעה לבז"ן על המחאת הזכות ובהתאם לאופייה האמיתי של העסקה בין הצדדים, נעשתה ההמחאה כהעברה מוחלטת ולא בדרך של שעבוד. חוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969 מורנו כי המחאתה של זכות יכול שתיעשה על דרך השיעבוד או על דרך של מכר, אולם אינו מגדיר את שני המונחים הללו. לפיכך, על מנת לצקת תוכן למונחים אלה, יש מקום לפנות להגדרתם בחוק המכר, תשכ"ח-1968 ובחוק המשכון, תשכ"ז-1967.
"מכר" מוגדר בסעיף 1 לחוק המכר בזו הלשון: "מכר הוא הקניית נכס תמורת מחיר", ואילו "משכון" מוגדר בסעיף 1(א) לחוק המשכון כ"שעבוד נכס כערובה לחיוב".
2. בעסקת מכר מעביר אדם את מלוא זכויותיו בנכס מסוים ומתנתק ממנו כליל, ולפיכך המחאה בדרך של מכר מעבירה לנמחה את מכלול זכויותיו של הממחה וכל הכסף המתקבל מהחייב - שלו הוא.
מאידך גיסא, נושה מובטח אינו זכאי למלוא הסכום המתקבל כתוצאה ממימוש המשכון, והסכום העודף על החוב, שייך לחייב. כמו כן, ממחה אינו יכול לבטל המחאת זכות בדרך של מכר, כשם שמוכר נכס מוחשי אינו יכול לעשות כן, אם לא היתה הפרה מצדו של הקונה.
לעומת זאת, משכון טפל לחיוב העיקרי שהוא מבטיח ופירעון חובו של הנמחה מביא לפקיעת ההמחאה והזכות לתבוע את החייב חוזרת להיות של הממחה. בהתאם לקריטריונים אלה ובהתאם למהות העסקה שביסוד המחלוקת, עסקת הבסיס העומדת ביסוד המחאת הזכות דנא היא מכר ולא משכון.
העסקה המגולמת בבסיס המחאת הזכות, מהווה עסקת מכר לכל דבר. מלוא זכויותיה של החברה שבכינוס בחוזים מול בז"ן הועברו למבקשת, אשר נטלה על עצמה אחריות לביצוע העבודות ולטיבן, ואילו החברה שבכינוס למעשה התנתקה מביצוע העבודות על פי החוזה, תוך שהיא נותרת ערבה לביצוע התחייבויות המבקשת לפי החוזה בלבד.
אי לכך, הואיל והמחאת הזכות נועדה לשמש במקרה דנא כאמצעי תשלום ולא כאמצעי מימון, והואיל והמבקשת נטלה על עצמה לבצע את החוזים מול בז"ן יהא שווים אשר יהא, תוך נטילת הסיכון לעניין שווי החוזים על עצמה, מדובר בהמחאת מכר ולא בהמחאה על דרך השיעבוד.
3. אשר לשאלת רישום המחאת הזכות, כוחה של המחאת מכר יפה, בדרך כלל, גם ללא רישום.
במקרה שלפנינו, ההודעות לבז"ן על המחאות הזכות מפרטות במפורש את ההסכמים העומדים ביסוד כל אחת ואחת מהמחאות הזכות, תוך ציון מספר ההסכם ומועד חתימת ההסכם בין החברה שבכינוס לבין בז"ן.
במקרים כאלה, מקום בו הזכות מעוגנת בחוזה שפורט בהמחאה ומקום בו מדובר בהמחאת זכות ספציפית, לא קיימת דרישת רישום. ולאור החריגים לחובת הרישום הקבועים בסעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגלובכלל זאת החריג לחובת הרישום ביחס להמחאה של זכויות לפי חוזים שפורטו בהמחאה), לפנינו המחאת זכות ספציפית על דרך המכר, הפטורה מרישום.
4. תוקפה של המחאת הזכות בהינתן התניה המגבילה באג"ח. צד שלישי המתקשר עם חברה שנכסיה משועבדים בשעבוד צף הכולל הגבלה שנרשמה כדין, מוחזק כמי שידע על ההגבלה והזכויות שרכש או קיבל מן החברה, כפופות לשעבוד ואינן גוברות עליו, למעט במקרים שבהם בוצעה הרכישה בתנאי תקנת השוק.
במקרה דנא, חתמה החברה שבכינוס על איגרת חוב ובה שיעבוד צף לטובת הבנק, הכולל הגבלה על זכותה ליצור כל שעבוד ומשכון מכל סוג שהוא וכן הגבלה על זכותה להעביר לאחר את רכושה, ובכלל זה החוזים נשוא הבקשה דנא, ללא הסכמת הבנק בכתב ומראש.
איגרת החוב נרשמה כדין אצל רשם החברות. הואיל ואגרת החוב, על התניה המגבילה המצויה בה נרשמה ברשם החברות כדין, זמן רב לפני המחאות הזכות יש לייחס למבקשת ידיעה קונסטרוקטיבית על קיומה של אגרת החוב וקיומה של התניה המגבילה באגרת החוב, לרבות תוצאות והשלכות הפרת ההגבלה הקבועה בה. חרף הגבלה זו, העבירה החברה שבכינוס אל המבקשת את כל זכויותיה במסגרת החוזים מול בז"ן.
העברה גורפת זו של כלל הזכויות משמעה, למעשה, ריקון החברה שבכינוס מתוכן והפסקת פעילותה העסקית כליל, באופן שאינו יכול להיחשב כהעברה "במהלך העסקים הרגיל" או כעסקה בתנאי "תקנת השוק".
5. התוצאה המהותית של העברת הפעילות למבקשת והפסקת פעילותה של החברה שבכינוס באופן גורף עומדת בניגוד מוחלט לכוונת הצדדים באגרת החוב ומרוקנת מתוכן את השעבוד הרשום לטובת הבנק, ולכן, מן הראוי לפרש את אגרת החוב כשוללת מהחברה שבכינוס את האפשרות לבצע העברה טוטאלית של פעילותה ללא הסכמה מראש ובכתב של הבנק.
משחיסלה החברה שבכינוס את עסקיה והעבירה את פעילותה במסגרת החוזים מול בז"ן לידי המבקשת ללא הסכמה של הבנק, מדובר בהפרה של התניה המגבילה שבאגרת החוב, על כל המשתמע מכך, וזכותו של הבנק בנסיבות אלה גוברת על זכותה של המבקשת על פי ההמחאה, אשר מיוחסת לה -כמפורט לעיל - ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר השיעבוד ותוכן התניה המגבילה.
6. אמנם המדובר בהמחאת זכות ספציפית על דרך המכר, הפטורה מרישום, אך משנרשמה האג"ח ברשם החברות קודם המחאת הזכות, מיוחסת למבקשת ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר קיום השיעבוד ובדבר מהות התניה המגבילה, כך שהמחאת הזכות האמורה נכנעת לשיעבוד הקודם והרשום ונסוגה מפניו.
על יסוד כל המוסבר לעיל, דוחה ביהמ"ש את בקשתה של המבקשת ונעתר לבקשת הנאמן בבש"א 1630/09, ובתוך כך קובע שהמחאות הזכות ביחס לחוזים מול בתי זיקוק לנפט בע"מ סותרות את התניה המגבילה באגרת החוב שנרשמה לטובת הבנק ואינן תקפות, ומשכך, אין להעביר את הכספים בגין ביצוע העבודות במסגרת החוזים הללו לידי המבקשת, אלא לידי כונס הנכסים.
.JPG)
.jpg)
.JPG)
