התפוצצות בלון גז ברכב - האם תאונת דרכים?

זו השאלה שהונחה להכרעתו של בית המשפט בתביעה שהוגשה על ידי נהג הרכב שנפגע באירוע כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב.

הנהג טען כי מדובר בתאונת דרכים לפי ההגדרה הבסיסית של המונח בחוק הפיצויים, לאמור מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. נטען כי הפיצוץ היה בזמן שהתובע נהג ברכב ובכך למעשה התקיים יסוד השימוש ברכב למטרות תחבורה.

התובע טען כי הרכב התפוצץ ונגרם לו נזק גוף בזמן הנסיעה ברכב למטרות תחבורה וכתוצאה מדליפת גז מבלון הגז שהיה ברכב. עוד נטען כי בלון הגז שהונח ברכב הוא חלק ממטען הרכב ומהשימושים המקובלים הנעשים באופן תדיר על ידי רוב ציבור המשתמשים ברכב מנועי. כן טען כי מאחר והרכב היה סגור, הדבר סייע להצטברות הגז ולכידתו בחלל הרכב ובכך תרם הדבר להתרחשות התאונה בעת הדלקת הסיגריה.

חברת הביטוח טענה שלא מתקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובע ברכב לבין השימוש ברכב לאותה מטרה

חברת הביטוח טענה מנגד כי לא מתקיים קשר סיבתי עובדתי או משפטי בין הנזק שנגרם לתובע ברכב לבין השימוש ברכב לאותה מטרה. לטענתה המדובר בפיצוץ שנגרם כתוצאה מהדלקת סיגריה ואינו קשור לנסיעה ברכב. כך, הנהג לא הוכיח קשר סיבתי עובדתי בין הדלקת הסיגריה לבין השימוש ברכב והנסיעה בו, והתפוצצות הרכב והנזק שנגרם תוך כדי הנסיעה הוא מקרי לחלוטין שאין לו קשר לשימוש ברכב ולנסיעה, כך שגם הקשר הסיבתי משפטי אינו מתקיים בנסיבות. חברת הביטוח טענה עוד כי עצם העובדה שהנזק נגרם דווקא ברכב סגור ולא בחלל סגור אחר, לא הפכה את האירוע לתאונת דרכים.

לאחר שבחן בית המשפט את טענות הצדדים נפסק כי המקרה אינו מהווה תאונת דרכים על פי הוראות החוק.

הגדרת תאונת דרכים לפי החוק

"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק היא - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

במקרה שנדון, התפוצצות הרכב והנזק שנגרם לנהג עקב כך, אינם תוצאה של סיכון הטמון ברכב מעצם טיבו ואינם תוצאה של סיכון האופייני לשימוש ברכב. משלא נטען על ידי הנהג , וממילא לא הוכח, כי דליפת הגז הייתה קשורה לנסיעה ברכב, אזי לא ניתן לקשור בין השימוש ברכב לבין אירוע ההתפוצצות ולא ניתן לטעון כי הנסיעה ברכב תרמה באופן רלוונטי וממשי לקרות הנזק. הקשר בין השימוש ברכב למטרות תחבורה לבין האירוע הוא מקרי לחלוטין, שכן האירוע יכול להתרחש באותה מידה לאחר הדלקת סיגריה ברכב, גם בזמן ישיבה סתם בו וללא נסיעה וייתכן מצב בו הבלון היה מתפוצץ, עם הדלקת סיגריה, גם אם היה בתוך אחד מחדרי הבית, בתוך מחסן או בתוך כל מקום סגור אחר.

הרכב שימש כזירה לאירוע

הרכב שימש למעשה אך כזירה לאירוע ככל זירה אחרת והאירוע לא נגרם "עקב" השימוש ברכב. הסיבה הישירה להתפוצצות הרכב אינה קשורה כלל לסיכונים הנובעים מהרכב עצמו או מהשימוש בו.

בהיעדר קשר סיבתי בין השימוש שעשה התובע ברכב לבין האירוע, האירוע לא נכנס תחת ההגדרה הבסיסית של תאונת דרכים.בהתחשב באמור נפסק כי האירוע האמור אינו יכול להיחשב כתאונת דרכים על פי ההגדרות שבחוק והתביעה נדחתה תוך חיוב הנהג בהוצאות.

תא (קריות) 1223-05-19‏ ‏