משפט זוטא - מה כאשר נמסרת הודאת שווא במשטרה

הודיה של אדם מחוץ לכותלי בית המשפט – אם בחקירתו במשטרה, אם בפני אדם אחר, יכולה להוביל להרשעתו בדין.

פעמים נשמעות טענות ע"י נאשמים, כי הודו הודיית כזב בעת חקירתם במשטרה בשל לחצים שונים שהופעלו עליהם.

הודיה חייבת להיות חופשית ומרצון – ושניים אלו, הינם התנאי לקבילות ההודיה בבית המשפט. הדבר נובע מכך, כי אם לא ניתנה ההודיה באופן חופשי ומרצון, קם החשש כי אינה אמת, אלא נמסרה כתוצאה מלחצים שונים שהופעלו על המוסר.

כמו כן, קיימות לחשוד בפלילים זכויות בסיסיות, שיש להגן עליהן, שהינן בעיקר הזכות להימנע מהפללה עצמית ובכלל זה הזכות לשתוק בחקירה, וכן הזכות להיוועץ בעו"ד. כאשר איזו מן הזכויות האלו נשללת מן החשוד, הרי שיש פגיעה בהיותה של ההודעה חופשית ומרצון.

יש להבחין בעניין זה, בין היותה של ההודיה לא חופשית ולא מרצון בשל לחצים חיצוניים שהופעלו על המוסר, לבין סיבות אחרות, כגון – מצב שכלי או נפשי של המוסר, לחצים פנימיים שהובילוהו להודות בשאינו אמת, וכיוצ"ב. במקרה הראשון הדבר יוביל לפסלות ההודיה, ואילו במקרה השני הדבר ישפיע על משקלה הראייתי בלבד.

קיימים סוגים שונים של לחצים, שהוכרו בפסיקה ככאלה שיש אפשרות כי בהתקיימם יביא הדבר לפסלות ההודיה – חקירה בשעות לא סבירות למשך זמן לא סביר, מתן הבטחות שונות, איום באלימות כלפי החשוד או אנשים קרובים לו, נקיטה באלימות ועוד.

לא כל אימת שמופעל בחקירה אחד מהאמצעים האמורים, או אחרים בהם הכירה הפסיקה כאמצעי לחץ העשויים להיות אסורים, יחשב הדבר ללחץ אסור והדבר תלוי ברמת הלחץ הננקט ע"י אותו אמצעי ונסיבותיו.

הפסיקה נחלקה בין שתי גישות לעניין מבחן הפסלות – גישה אחת נקטה בעמדה, כי מרגע שהופעל האמצעי הפסול – הדבר יוביל לפסלות ההודיה. הגישה השנייה, לעומתה, נקטה בעמדה, כי רק משיוכח כי אותו אמצעי פסול השפיע בפועל על מוסר ההודיה – תיפסל ההודיה. זו האחרונה, הינה הגישה המקובלת כיום בפסיקה.

כאשר אדם רוצה לטעון כי הודייתו נמסרה כתוצאה מלחץ אסור כלשהו, עליו לנהל "משפט זוטא", שהוא משפט בתוך המשפט, שעניינו הינו הכרעה בשאלת פסלות ההודיה בלבד.

התביעה היא שצריכה להוכיח, כאשר מתקיים משפט זוטא, כי ההודיה ניתנה באופן חופשי ומרצון, ואם נותר ספק בעניין – הדבר מספיק לפסלות ההודיה.

יש לציין, כי לא בנקל ניתן לזרוע ספק בלב בית המשפט בעניין זה, ומעטים יחסית המקרים, בהם הכיר בית המשפט כי אכן הופעלו אמצעי לחץ אסורים, וכי ההודיה פסולה בעטיים.

עוד יוער כי כיום רבים הם התיקים בהם קמה חובת תיעוד בהקלטה או בוידאו של החקירה דבר שנועד לצמצם האפשרות להפעלת לחץ כאמור אם כי לחץ שכזה יכול ויהיה מופעל מחוץ לחדר החקירה.

עדיין כאשר קמה טענה כזאת ע"י לקוח ובעיקר כאשר יש לה סימוכין כלשהם וכאשר עיקר הבסיס הראייתי בתיק הינו אותה הודיה על עורך הדין המייצג להילחם בכל האמצעים העומדים לרשותו להוכחת העניין. בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל היו מקרים בהם הוכח בדיעבד כי ניתנו הודיות שקריות.

עוד יצוין כי אם ניתנה ההודאה תוך פגיעה בזכויות כגון פגיעה בזכות ההיוועצות עם עורך דין - גם אז ישנה תשתית משפטית לעורך הדין המטפל לתקוף את קבילות ההודאה.

הדברים האמורים אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי והשימוש בהם הינו באחריות הקורא בלבד.