בעולם כולו וגם בישראל, אנו עדים בשנים האחרונות לעליה דרמאטית במספר הזוגות שמתגרשים מדי שנה. הסטטיסטיקה מדברת על 4.5 מתוך 10 זוגות. הסיבה המרכזית לכך היא השינויים המתחוללים בתפיסה החברתית שלנו, ובתפיסתנו את מקומנו בחברה.

מחקרים מצביעים על כך שהחברה בימינו מקבלת יותר גירושין כאלטרנטיבה לחיים במערכת יחסים לא מספקת. האושר הפרטי והמימוש העצמי של כל אחד מבני הזוג גורמים לעיתים לחוסר רצון להתפשר ולהישאר במסגרת משפחתית לוחצת, בפרט לאור הקושי הרב ליצור איזון בין חיי המשפחה לקריירה.

יציאתן המוגברת של נשים לשוק העבודה והצלחתן בתפיסת עמדות מפתח בחברה, השפיעו ישירות על תפקודן בבית. מחד, יכולתן של הנשים לרכוש עצמאות ולפרנס את משפחתן גדלה, מנגד, הנטל שנופל על כתפיהן לשלב בין הקריירה לתפקידי הבית "המסורתיים", קשה מנשוא. במצב שכזה, אם בני הזוג אינם מצליחים לאזן בין הקריירות של כל אחד מהם לבין הבית וההורות, הזוגיות נפגעת עד כדי פירוקה. נשים רבות פחות חוששות כיום מפירוק התא המשפחתי, בזכות עצמאותן הכלכלית. גם תוחלת החיים, ומכאן תוחלת הנישואין, ארוכה יותר, דבר המקשה על ההתפשרות.

עשרות אלפי ילדים חיים בישראל במשפחות שהתפרקו כתוצאה מגירושין, רובם בגילאי בית ספר. רוב הילדים אינם מקבלים או מצדדים בהחלטת הוריהם להתגרש, אלא אם נחשפו לאלימות קשה מצד אחד ההורים כלפי משנהו או כלפיהם.

ילדים חווים את פרידת ההורים כנטישה ממש. מבחינתם, ההורה שעוזב את הבית הוא זה שמקריב את טובתם ואת חיי המשפחה למען טובתו ורווחתו האישית, על אף שלרוב אין קשר בין הדברים. ילדים חושבים שאם ההורים לא מעוניינים לחיות אחד עם השני בקשר שאינו רצוי להם, אזי גם תוצאות הקשר הזה, קרי הילדים עצמם, אינם רצויים. ילדים אלה חווים המון עצב, תסכול וכאב.

גיל הילדים מהווה גורם מאוד משמעותי לדרך בה הם חווים את הגירושין. רוב המחקרים מציינים כי ככל שגיל הילדים בעת הגירושין נמוך יותר, כך ההסתגלות שלהם מהירה וטובה יותר. מנגד, יש הטוענים כי ילדים שהוריהם התגרשו בגיל צעיר לא זכו להפנים בתודעתם דפוס של חיי זוגיות, דבר העלול לפגוע בהתפתחותם כבוגרים וכבני זוג בעצמם.

באופן טבעי, בני זוג שמתמודדים בקושי רב עם שלבי הגירושין ברמה החוקית, הכלכלית, החברתית והרגשית, אינם פנויים נפשית כדי לטפל במצוקה הרבה של ילדיהם בשעתם הקשה. במקום להגן עליהם מפני השינויים בתא המשפחתי, בני הזוג שואבים את הילדים לעימות הזוגי ומפעילים באמצעותם לחץ רגשי אחד על השני.

כדי לצמצם את הפגיעה הבלתי נמנעת בילדים, על בני הזוג לנסות כמה שפחות להכביד על ילדיהם בתקופת הגירושין. ברגע שבני זוג מחליטים סופית כי עליהם להיפרד, הדרך הטובה והנכונה ביותר לעשות זאת היא באמצעות גישור משפחתי. התועלת הצומחת לבני זוג מיישוב סכסוך בהסכמה אפקטיבית גם בטווח המיידי וגם שנים רבות קדימה.

ברור כי יש קושי רב בלהתעלות על רגשות הטינה, האכזבה, הכאב וגם הגאווה, ולפנות יחדיו לגורם מקצועי כדי לדבר על "היום שאחרי". אולם בו-בזמן ישנם צרכים דחופים כגון תשלומי בית וכלכלה, חובות, הסדרי ראיה, הפרדת חשבונות בנק, מכירת דירה ועוד.... כשבוחנים קושי מול קושי, אין ספק כי הדרך המועדפת ביותר היא לפנות לגורם המקצועי הנכון, שיסייע לצדדים למצוא פתרונות מיידיים לעניינים הדחופים, דבר שישחרר מיד את הלחץ והמתח שנמצאים בשיאם, ויבנה עם הצדדים הסכם ארוך טווח , שישמש אותם שנים רבות קדימה.

הכוח והשליטה שיש בידי בני זוג לסיים את חייהם המשותפים בכבוד וליצור הסכם שממנו שניהם יוצאים מרוצים, תוך זמן קצר ובעלויות נמוכות, יחסית לאלטרנטיבת בית משפט, מאפשר לבני הזוג להתפנות נפשית כדי לטפל בילדיהם ולתת להם את התמיכה הרגשית, שהם כה זקוקים לה. ילדים שחשים כי הוריהם שולטים במצב גם בעת משבר, ממשיכים לסמוך עליהם ולומדים באמצעותם כי משבר הוא לאו דווקא שבר אלא הזדמנות למשהו טוב יותר.

משרדי עוסק בגישור בין בני משפחה בכלל, ובין בני זוג בפרט, לחיים משותפים ו/או גירושין, ועובד בשיתוף פעולה הדוק עם טובי המטפלים והיועצים בתחום המשפחה והילד, באזור מודיעין והסביבה.
 


עודכן ב: 07/08/2013