בכתב העתירה שהגיע לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב הובא הסיפור המוזר הבא: במהלך חודש פברואר האחרון הגיעו מעקלים מטעם עיריית רמת גן לביתו של תושב העיר והדביקו על דלתו הודעה לפני פריצה בכוח לבית. בהודעה נכתב כי אם לא ישלם את החוב על סך 650 ₪ יופעל נגדו צו פריצה ללא הודעה נוספת.

 

יש לך שאלה?

פורום דוחות תנועה


לעותר הסתבר כי מדובר בחוב של 70 ₪ משנת 99 בגין דו"ח חניה, אולם העירייה ציינה כי שם החייב היא חברת עמית בע"מ, חברה בה עבד העותר כשכיר אך מעולם לא נהג ברכב שלה. כבר למחרת פנה האזרח לעורך דין המתמחה בתחום. עורך הדין שלח מכתב לעירייה ובו כתב כי הוא מבקש להפסיק את הליכי הגבייה נגדו בא כוחו תוך שלושה ימים, ואם לא יינקטו צעדים משפטיים נגד העירייה, בין היתר פניה להליכים בבית המשפט לעניינים מנהליים.


האזרח לא קיבל מענה מן העירייה ועל כן לאחר חודש עתר לבית המשפט בבקשה להוציא צו ביניים להקפאת הליכים, הצו אושר והשופטת הורתה לעירייה להשיב לאזרח תשובה לגבי החוב תוך 14 יום, אולם העירייה לא עשתה כן. בחודש מאי המקרה הגיש שוב לבית המשפט לעניינים מנהליים.

 

בעתירה טענו נציגי העירייה כי בהתאם לחוק תיקון הסדרי מנהל, יש להם 45 ימים על מנת לטפל בפנייתו של העותר, ולכן דין העתירה להימחק. סיבה נוספת למחיקת העתירה עפ"י העירייה היא העובדה לפיה טרם בוצעו הליכי גבייה נוספים ועל כן לעותר לא הייתה כל סיבה לפנות לבית המשפט. לא ניתן הסבר מדוע העירייה לא השיבה לצו הביניים שהוצא נגדה או מדוע לא טיפלה בעניין תוך 14 יום, כפי שהתבקשה בבית המשפט.

 

בית המשפט: טענות העירייה אבסורדיות, יש לפסוק חובתה הוצאות משמעותיות


השופטת שדנה בתיק העבירה בפסק הדין ביקורת חריפה נגד עיריית רמת גן. לדבריה, לא יכול להיות שישאירו הודעה לאדם כי רוצים לפרוץ לביתו, ולצפות ממנו שימתין חודש וחצי לתשובת העירייה. לדבריה, לו הייתה העירייה מטפלת בעניין כראוי, ומשהה את הליכי הגבייה, אז אולי היה אפשר לצפות מהעותר להמתין 45 ימים.


הטענה השנייה של העירייה, לפיה יש למחוק את העתירה כי על ההודעה היה כתוב "חברת עמית", היא כה אבסורדית ומגוחכת, שאין טעם להתייחס אליה. כך לפי השופטת.


בסופו של דבר קיבל בית המשפט את עתירה במלואה. השופטת קבעה כי יש למחוק את החוב מיידית, ולהפסיק את הליכי הגבייה נגד העותר.


אולם השופטת לא הסתפקה בכך, לקביעתה מקרה כזה מצדיק לפסוק הוצאות משמעותיות לחובת העירייה ומשרד עורכי הדין מטעמה כדי שבפעמים הבאות יפעלו יותר בזהירות לפני שהם פותחים בהליכי גבייה. השופטת הורתה לעירייה לשלם לעותר 50,000 ₪ הכוללים פיצויים והוצאות משפט.