העליון התיר בצער לאם להגר לאנגליה עם ילדיה

בית המשפט העליון דחה השבוע (יום ב') בקשת ערעור של אדם אשר ביקש להשאיר את ילדיו בארץ לאחר שבת זוגו ביקשה להגר עמם לאנגליה בעקבות הגירושין. ביהמ"ש נתן פסק דינו, לא לפני שהביע צערו על עזיבתם של הילדים היהודים את המדינה.

מבקש הערעור, יהודי יליד הארץ, פגש את בת זוגו, המשיבה, בהונג קונג. השניים התאהבו והחליטו להינשא בשנת 2006 באנגליה, מקום הולדתה של בת הזוג, בנישואים אזרחיים. לזוג נולדו 2 ילדים, ולאחר זמן מה החליטה המשיבה להתגייר ולעלות לארץ. כשלוש שנים לאחר הנישואים האזרחיים, השניים נישאו בישראל כדמו"י, לאחר גיורה של האישה.

אולם, כשנה אחת בלבד לאחר נישואיהם בארץ, החל סכסוך קשה בין בני הזוג, והם פתחו בהליכי גירושין. בת הזוג, אשר הותירה את משפחתה וחבריה באנגליה, ביקשה לשוב לחיק משפחתה ולקחת את ילדיה עמה. המבקש התנגד בתוקף וטען כי על הילדים להישאר אצלו.

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי יש לאפשר את חזרתה של המשיבה לארצה, יחד עם ילדיה, תוך קביעת הסדרי ראיה עם האב. עם זאת, קבע ביהמ"ש כי לאב יינתן צו עיכוב יציאה מהארץ למשך שנה, על מנת לאפשר לאישה לפתוח בהליכים המתאימים מול הרשויות בעניין הסדרי הראיה.

קביעה זו נעשתה לאחר שניתנה חוות דעת של שירותי הרווחה על שני הצדדים לפיה, האם הינה בעלת מסוגלות הורית טובה יותר, והיא עושה ככל שביכולתה להקטין את הנזק שנגרם לילדים עקב הסכסוך. לעומתה, נראה כי למבקש שיפוט מציאות לקוי ביותר, והינו בעל אישיות פרנואידית. לפי חוות הדעת, המבקש סירב לשתף פעולה עם הגורמים השונים, לא הצליח לשלוט בכעסיו ונהג בתוקפנות, והוא אף עלול לנהוג באלימות כלפי בת הזוג וילדיו הקטנים.

פער גדול בין המסוגלות ההורית של הצדדים 

כמו כן, הדגישו שירותי הרווחה כי המבקש אינו משלם מזונות למשיבה, ובכך פוגע בפרנסת ילדיו, וכן התנהגותו משפיעה לרעה על הילדים ומחריפה את המצב העגום גם כך, למשל כאשר הביא לרישום הערה בבית הדין הרבני לגבי ילדיו כי הינם פסולי חיתון.

לטענת שירותי הרווחה, הפער בין המסוגלות ההורית של הצדדים הוא כה גדול עד כי ההחלטה לגבי עתידם של הילדים נראית פשוטה למדי, ועליהם להגר עם אמם למקום הולדתה.

למרות ההחלטה הנחרצת בעניינו, לא וויתר המבקש והגיש תביעתו לבית המשפט המחוזי, אולם גם שם קיבל החלטה דומה, כאשר ביהמ"ש קיבל את טענות המשיבה וביקש שלא להתערב בפסק הדין.

המבקש לא אמר נואש והגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, והפעם בטענה כי המומחית הפסיכיאטרית אינה מהימנה וסילפה עובדות. לפיו, היא שיקרה כאשר טענה כי הוצגו בפניה תסקירי שירותי הרווחה כאשר למעשה לא ראתה אותם כלל. יתרה מכך, המבקש האשים את ביהמ"ש המחוזי בעיוות נוסף של חוות הדעת.

עוד לטענתו, המשיבה בעצמה וכן בא כוחה שיקרו במצח נחושה בפני בית המשפט, ובעצם המשיבה היא זו שהראתה חוסר יציבות ואף ניסתה להבריח בעבר את הילדים לאנגליה, ללא אישור ביהמ"ש ובוודאי ללא הסכמתו. לבסוף, טען המבקש כי מחצית מהזמן הילדים שהו אצלו, אך לכך לא התייחסו שירותי הרווחה כלל במתן חוות דעתם.

שופט העליון מביע תקווה כי הילדים ישובו ביום מן הימים לארץ 

שופט בית המשפט העליון הביע את צערו הרב מכך שהילדים נדרשים להגר לארץ זרה, ולעזוב את ישראל, אולם יחד עם זאת נראה כי אין להימנע מכך לנוכח הפער בין הצדדים, ועובדת היותה של האם כשירה הרבה יותר לגדל אותם. לפיכך, דחה השופט את עתירת המבקש, וקבע כי יש לאפשר לאם לשוב למולדתה יחד עם ילדיה הקטנים לאלתר, ולהמשיך שם את ההליכים להסדר הראיה.

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה

בנימוקיו להחלטתו, טען השופט, כי למרות שנראה כי מדובר באב אוהב, חם ומעורב, המאמין במסוגלותו ההורית, והמבקש להיות קרוב לילדיו, אין להתכחש לעובדה כי לכל אורך ההליכים המשפטיים הוא לא ראה את טובתם לנגד עיניו אלא את טובתו האישית, עד כדי כך שבחר להרע לעתידם בכך שרשם אותם בבית הדין הרבני כפסולי חיתון.

יחד עם זאת, הביע השופט תקווה כי לאחר גיורה של האם נוצרה לה זיקה לארץ, ויחד עם היותם של הילדים ילידי הארץ ודוברי עברית, ישנו סיכוי שעוד ישובו לחיות במדינה.