בית משפט השלום בחיפה פסק בשבוע שעבר (שבת) לטובת צלם טלוויזיה שהגיש תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים לאחר שהעמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים השתמשה בצילום וידאו שלו מבלי לבקש את אישורו, ומבלי לשלם לו על כך.


לפי כתב התביעה, התובע, צלם עצמאי אשר אף מחזיק בתעודת עיתונאי, נהג לצלם סרטונים חדשותיים בנושאים פוליטיים וחברתיים, ולהעלותם לרשת היוטיוב, המאפשרת צפייה בחינם בתכנים. בנוסף, הוא צירף את כתובת המייל שלו על מנת שמי שירצה לעשות שימוש בחומרים, יוכל לפנות אליו, לקבל את אישורו, ולהעביר לו תמורה בעבור השימוש.


ביוני 2013, גילה התובע סרטון שצילם, באורך של כ-2.5 דקות, באתר הנתבעת וכן ביוטיוב תחת שמה. כאשר צפה בסרטון גילה כי הוא מורכב מקטעים שנלקחו מארבעה סרטונים שלו, וזאת למרות שלא פנו אליו בבקשה לעשות זאת, ולא שילמו לו עבור השימוש.


לפיכך, הגיש תביעתו לבית המשפט בטענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויות היוצרים שלו, שכן הסרטונים צולמו על ידו. כמו כן, טען כי נגרם לו אי צדק כאשר הנתבעת העלתה חלקי סרטונים בלבד לאתר, וערכה אותו באופן מגמתי שעלול להטעות את הציבור ולא לתת את התמונה המלאה בנושא, כפי שהוא מתעקש לעשות.


לטענתו, לא רק שבמעשיה הטילה הנתבעת פגם ביצירה שלו ופגעה בשמו הטוב, אלא היא אף העתיקה ללא רשותו, ולא נתנה לו קרדיט באתרה. כאשר פנה אל הנתבעת בתלונה, דחתה אותו זו על הסף, כאשר היא פוטרת אותו בהתנצלות, ובהסכמה להוסיף הבהרה באתר, כי הסרטונים צולמו על ידו.


התובע טען לבסוף כי אין התנצלות זו מספקת, וכי עליה לפצות אותו בפיצוי כספי בגין ההפרה בסך של 70 אלף שקלים. לפיו, לא מדובר בהפרה תמימה, ואין להאשים את הנתבעת באי ידיעה של החוק.


העמותה: לא מדובר בתביעה על זכויות יוצרים אלא ביריבות פוליטית


מנגד, טענה העמותה כי השימוש שנעשה באותם סרטונים היה מינורי ביותר, ולא מהותי באופן כזה המצדיק הגשת תביעה על הפרת זכויות יוצרים. מה גם, שהתובע בעצמו העלה את אותם סרטונים ליוטיוב, כאשר הוא נותן גישה חינמית לציבור הרחב לצפות בהם בכל עת. שמו לא הופיע על הפרסום ביוטיוב, והוא אף לא סימן את הסרטונים ככאלה המוגנים תחת זכויות יוצרים בבעלותו.


העמותה, שנוסדה בשנת 2001 בעקבות ועידת דרבן, שמה לעצמה למטרה להילחם בארגוני שמאל קיצוניים שונים, המכפישים לטענתה את שמה של ישראל בעולם, וכן להילחם בדה לגיטימציה של המדינה שנעשית על ידי ארגונים שונים ברחבי העולם, אשר לעיתים עוטים מסווה של ארגונים הומניטריים.


לטענתה, התביעה שהוגשה נגדה, אינה אלא ניסיון למתוח ביקורת פוליטית על פעילותה של העמותה, כאשר בארגון יריב מוצגים סרטוניו של התובע ללא אזכור שמו וללא מתן קרדיט כלל.


לבסוף, טענה העמותה כי הצלם אינו עושה את עבודתו מתוך שליחות עיתונאית, ומתוך ריחוק אובייקטיבי, אלא מתוך מעורבות רבה, ולקיחת צד בהתרחשות. כל זאת, בנוסף לעובדה כי לא התעשרה מפרסום הסרטון, ולעובדה כי נתנה קרדיט לתובע בכך שהפנתה לאתרו באמצעות קישור בולט, מביאות למסקנה כי דין התביעה להידחות.


בית המשפט: הנתבעת ערכה את הסרטונים והפרה את זכותו המוסרית של הצלם


בבואה לדון בפסק הדין, קבעה ראשית השופטת כי זכויות היוצרים שייכות לתובע באופן חד משמעי, ואף קיימת לו זכות מוסרית על יצירתו. לפיכך, מה שנותר לקבוע הוא האם זכויותיו אכן הופרו על ידי העמותה.


לאחר בחינת הסרטון אשר הורכב מקטעים שונים שצולמו על ידי התובע, קבעה השופטת כי בעריכת הסרטונים הפרה הנתבעת את זכויותיו המוסריות של הצלם, שכן בעריכתם היא יצרה רושם מוטעה ומטבע הדברים, זכאי הצלם להתעקש על הצגת יצירתו באופן מלא. בנוגע לרכיב תביעה זה, ציינה השופטת כי עמדותיהם הפוליטיות של הצדדים, אינם רלוונטיים לתביעה, או למידת ההפרה.


כמו כן, דחתה השופטת את טענות הנתבעת על כך שהסרטונים ממילא הועלו בשם בדוי על ידי התובע וכי הם פורסמו בחינם לציבור הרחב. לפיה, ניתן היה בלחיצה קלה על שם המשתמש של הצלם להגיע לקישור של כתובת האימייל שלו לקבלת אישור פרסום.

 

יש לך שאלה? 

פורום דיני אינטרנט | זכויות יוצרים באינטרנט
פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות


לפיכך, קבע בית המשפט כי זכויות היוצרים של התובע הופרו על ידי הנתבעת, ואף לא באופן הוגן או מינורי כפי שטענה להגנתה, וחייב את העמותה לשלם לו פיצויים בגין ההפרה. יחד עם זאת, דחתה השופטת את בקשתו של התובע לחייב את הנתבעת בפיצויים עבור עוולת עשיית עושר שלא במשפט, מאחר ולא עלה בידו להוכיח כי אכן התעשרה הנתבעת באופן ישיר מפרסום הסרטון.


לאור היקף העבירה, הזמן הקצר יחסית בו הוצג הסרטון טרם הסרתו, והנזק הממשי שנגרם לתובע, הוחלט לחייב את העמותה בתשלום פיצוי בסך 16 אלף שקלים, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,500 שקלים.

 

תא"מ 39213-10-13

 

 


עודכן ב: 24/07/2014