בית משפט השלום בקריות פסק בשבוע שעבר (יום ה') לטובת נער בן 15 אשר הגיש תביעה, באמצעות הוריו, לאחר ששבר את ידו בבית הספר היסודי כאשר נחבל במהלך יציאתו מהכיתה. התביעה הוגשה נגד משרד החינוך וכן נגד המועצה המקומית בה פעל בית הספר, אולם בית המשפט הטיל אחריות רק על משרד החינוך, וחייב אותו בפיצויים לתובע.


לפי כתב התביעה, ביוני 2007, כאשר היה התובע בכיתה א', נשמע הצלצול בסיום היום, וכל הילדים הציפו בבת אחת את המסדרון הצר של בית הספר. הילד, שהיה אז כבן 8 שנים בלבד, נמחץ ונדחף על ידי הילדים האחרים בכיתה, עד שנפל על מדרגות המסדרון, ונחבל בכף רגלו הימנית.


הילד לא סיפר על פציעתו לאיש, והגיע הביתה לבדו. אולם, לקראת הערב, כאשר התחזקו הכאבים מאוד, ולא היה יכול לסבול עוד, הבהילו אותו הוריו לבית החולים הקרוב, שם התבררו שברים בכף רגלו.


לאחר שגובסה הרגל, שוחרר הילד למנוחה בביתו, והמשך מעקב בקופת החולים. כתוצאה מכך, נעדר התלמיד מבית הספר במשך כשבועיים, עד יציאתו לחופשת הקיץ.


בתביעתו, לא טען התובע לנכות קבועה שנותרה לו עקב התאונה, אלא דרש פיצוי, הן ממשרד החינוך והן מהמועצה המקומית, בגין כאב וסבל ובגין הוצאות רפואיות.


לתמיכה בטענותיו, הביא הנער תלמיד אחר שהיה עד לנפילתו, ואשר חיזק את תיאורו של התובע, וטען כי היה לחץ חזק של ילדים, כאשר כולם דחפו זה את זה, וביקשו להיות ראשונים לצאת.


לאור העובדה כי הנתבעות לא הגיבו לטענות אלה, ולא הביאו כל ראיה המפריכה אותן, קבע השופט, בראשית דבריו כי האירוע התרחש כפי שתואר על ידי הילד, אשר סיפק עדות מהימנה ועקבית לכל אורך ההליך המשפטי.


בית המשפט: נוכחות מורה במקום היתה עשויה למנוע את התאונה


לאחר מכן, התייחס השופט לשאלת הנוכחות של מורה באותו מסדרון, כאשר לטענת התובע לא היה נוכח ולו מבוגר אחד במסדרון או בחצר הסמוכה. כמו כן, התייחס השופט לעדותו של חברו אשר טען כי למרות שרצה להזעיק באותו הרגע מורה אשר יסייע לתובע, לא יכול היה לעשות כן כיוון שלא יכול היה לצאת מהמסדרון הלחוץ והצפוף.


לעומת זאת, טען מנהל בית הספר כי בכל יום ישנו מורה תורן אשר נוכח בעת יציאת התלמידים, ונשאר בבית הספר עד שאחרון התלמידים יוצא את השער. יחד עם זאת, לא ידע המנהל להצביע על זהותו של התורן שהיה ביום האירוע, ולא ידע לומר עד מתי נשאר.


לפיכך, קבע השופט כי לא עלה בידו להוכיח כי אכן שהה במקום מורה, אשר היה יכול אולי, להשליט סדר במסדרון הצפוף, ולמנוע את התאונה. לאחר מכן, עבר השופט לדון בשאלת האחריות, וקבע כי המועצה אינה אחראית לתאונה, מאחר והיא אחראית למבנה בלבד, אשר לא נמצא בו כל פגם, ואף הוכח כי המסדרון אינו צר יותר מהרגיל.


למעשה, מי שמפעיל את בית הספר בפועל הוא משרד החינוך, כאשר העובדים , המורים וההנהלה, כולם מועסקים על ידו. על כן, הטיל השופט את האחריות כולה על משרד החינוך ודחה את התביעה נגד המועצה המקומית.


לפיו, המשרד הפר את חובת הזהירות המושגית כלפי התלמידים, עליהם הוא צריך להגן מכל פגע. כמו כן, לא ניתן להאשים את התובע בעצמו בחוסר זהירות שכן, הן בשל גילו הצעיר והן בשל הנסיבות, לא היה עליו לצפות לסכנה מעין זו.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות תלמידים וזכויות בגין ביטוח ילדים וסטודנטים
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות


אולם, מורי בית הספר, המועסקים על ידי משרד החינוך, היו צריכים לצפות את הסכנה הטמונה ביציאה אגרסיבית והמונית של תלמידים אל המסדרון, והיו צריכים לעשות הכל על מנת למנוע תאונות כאלה.


לפיכך, קבע השופט כי על משרד החינוך לפצות את התלמיד בסך כולל של 20 אלף שקלים בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג'. כמו כן, חויב המשרד בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,720 שקלים.


ת"א 9552-09-12