לא מעט נשים בוחרות להישאר בנישואין לא מאושרים ובקשר זוגי לא בריא, רק מכיוון שהן חוששות להתחיל בהליך הגירושין, דואגות להישאר לבד או לפגוע בילדים ומפחדות להיפגע כלכלית או מכך שבעל יסרב לתת גט. אמנם פרידה וגירושין הם קשים ומלאי מהמורות, אך מודעות לזכויות המגיעות לך במסגרת הגירושין ותכנון מושכל מראש יכולים לסייע לעבור את הפרידה בשלום ולהתחיל פרק חדש בחיים.


ידוע שאישה יכולה להיות הצד המפסיד של הגירושין, אם לא תתכונן לכך מראש ותדע לתבוע את כל זכויותיה. על כן מומלץ שתתייעץ עם גורם משפטי לפני שתחליט להתגרש בצורה סופית, וכך תדע לקראת איזו דרך היא הולכת ותהיה מוכנה להליך ככל שניתן.


מה לעשות כדי למצות את הזכויות במסגרת הגירושין?


כדי להבטיח את מלוא הזכויות, בראש ובראשונה כדאי שתלמדי ותכירי אילו זכויות מגיעות לך. כמו כן, פני בהקדם לייעוץ משפטי והתחילי לאסוף כל מסמך הקשור לחיי הנישואין ולפעולותיו של בעלך. כלומר, תעדי את התנהגותו אם אינה הולמת, אספי את כל המסמכים הקשורים להכנסות והוצאות של התא המשפחתי וכדומה.


באיזו ערכאה שיפוטית לבחור?


כאשר אישה מגישה תביעת גירושין, כדאי שתמהר ותתבע בבית המשפט לענייני משפחה כדי להבטיח שהדיון בנושאי הגירושין ייערך לפי הדין הישראלי-אזרחי, אשר פוסק באופן שוויוני בין המינים, וזאת לעומת בית הדין הרבני אשר פוסק לפי ההלכה היהודית, דבר שעלול להפלות נשים לרעה.


בחירה מוטעית של הערכאה השיפוטית לדיונים בתיק הגירושין היא הסיבה המרכזית לכך שנשים מוצאות עצמן בצד המפסיד של ההליך. במדינת ישראל הן בית המשפט והן בית הדין מוסמכים לדון בגירושין של בני זוג, ומי שידון בתביעה הוא המקום שאליו הוגשה קודם לכן, במסגרת "מרוץ הסמכויות".


בדרך כלל בית המשפט מקנה לאישה זכויות רבות יותר מאשר בית הדין הרבני, למשל בפסיקת מזונות גבוהים יותר ובחלוקת רכוש, כולל זכויות פנסיה וזכויות סוציאליות, שוויונית יותר. לעומתו בית הדין הרבני מכריע על חלוקת הרכוש מבלי להתחשב בתרומתה של האישה לגידול הילדים ולמשק הבית המשותף. לכן, ההמלצה היא להגיש את תביעת הגירושין לבית המשפט לענייני משפחה.


זכאות האישה לקבל דמי מזונות


בכל מקרה שבו תוכיח האישה כי חיה עם בן זוגה תקופה ממושכת, בן הזוג יחויב לשלם לה מזונות מהרגע שנפרדו ועד שהליך הגירושין יסתיים. סכום המזונות ייקבע בהתבסס על מספר גורמים, לרבות רמת החיים שלה, גובה הכנסתה והוצאותיה ועוד.


כל עוד לא קיימת סיבה לשלול מהאישה את זכותה למזונות, הבעל יחויב במזונותיה, כאשר הכלל הוא לשמור על רמת החיים שאליה הורגלה באישה בתקופת החיים המשותפים. המזונות כוללים את צורכי האישה, למשל הוצאות רפואיות, ביגוד והנעלה, בילויים ותרבות, החזקת הרכב ועוד, והם ישולמו עד שתקבל את גטה.


חובת האב בתשלום מזונות ילדים


גם אם הבעל עזב את הבית ואינו חלק מחיי המשפחה, זכותה של האישה לקבל ממנו מזונות חודשיים עבור הילדים. גובהם ייקבע לפי הכנסות שני ההורים וצורכי הילדים, כאשר החיוב בתשלום אמור לכלול את כל הצרכים האלמנטריים כגון חינוך, ביגוד, מזון ומגורים. אם האב אינו משלם את המזונות, האישה יכולה לאכוף את התשלום באמצעות ההוצאה לפועל או הביטוח הלאומי.


הזכות לקבלת משמורת על הילדים


לפי החוק, האם תקבל חזקה על ילדים עד גיל שש, וזכותה למשמורת תישלל רק בנסיבות חריגות. על כן, לרוב האישה היא זו שנקבעת כהורה המשמורן בעת גירושין כאשר יש ילדים קטנים.


ומה אם הבעל יסרב לתת גט?


אל תחששי להפוך למסורבת גט. אם בעלך יסרב לתת לך גט יש דרכים להילחם בו, למשל לאלץ אותו לתת גט בכפייה באמצעות סנקציות שונות שבסמכות בית הדין להטיל, כגון עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על החשבון ועוד.

 

יש לך שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?


כמו כן, זכותה של האישה לתבוע סעדים זמניים במסגרת הליך הגירושין כדי לשמור על מצבה עד שיינתן פסק דין סופי. במסגרת זו בית המשפט או בית הדין יכולים להוציא צו הגנה, להגביל שימוש בנכסים, לעקל נכסים ואף להורות על כינוס נכסים זמני.