נפטר לאחר השירות: הורי חייל שנפטר לאחר השחרור יוכרו כהורים שכולים

הוריו של חייל אשר הלך לעולמו אחרי שהשתחרר מהצבא, כתוצאה ממחלת לב קשה שלא אובחנה בזמן השירות, ביקשו להכיר בזכותם לתגמולים כהורים שכולים, וזאת על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה במשרד הביטחון.

אחרי שאגף השיקום דחה את תביעתם, הגישו ההורים ערעור על ההחלטה בפני ועדת הערעורים של משרד הביטחון, והוועדה קיבלה את ערעורם וקבעה כי יש להכיר בהם כהורים שכולים לחלל צה"ל בעקבות פטירת בנם. כמו כן קבעה הוועדה כי מפקדיו של החייל התרשלו מאחר שלא דאגו לוודא כי הוא מתייצב לבדיקות הרפואיות שאליהן נשלח, ובכך נמנע אבחון המחלה במועד.

על קביעה זו של הוועדה הגיש קצין התגמולים במשרד הביטחון ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. ואולם, הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט דחה את הערעור וקבע אף הוא כי חלה רשלנות מצד המפקדים אשר מנעה את אבחון ההפרעה הלבבית שממנה סבל המנוח, ויש להכיר בזכויותיהם של הוריו. לאור דחיית הערעור, חייב בית המשפט את משרד הביטחון לשאת בהוצאות המשפט בסכום של עשרת אלפים שקלים.

המנוח הופנה לבדיקות מקיפות על ידי רופא היחידה עקב כאבים בחזה, אולם לא ביצע אותן בפועל

בשנת 1999 החל המנוח בשירותו כחובש קרבי, והוא שירת בחטיבת גבעתי עד שחרורו בשנת 2002. עוד לפני שהתגייס אובחנה הפרעת קצב בלבו והוא נשלח לבצע בדיקות קרדיולוגיות, כאשר המסקנה הייתה כי עליו להישאר במעקב בזמן השירות הצבאי. לבסוף התגייס עם פרופיל 97 הכולל סעיף ליקוי.

כחצי שנה לפני שחרורו חש בכאבים בחזה, התעלפויות וסחרחורות. הוא דיווח על כך לרופא היחידה אשר הפנה אותו לביצוע בדיקות רפואיות מעמיקות, אולם הוא לא ביצע את הבדיקות הללו עד יום שחרורו.

אחרי שהשתחרר מצא עבודה בבית מלון באילת, שם נמצא על ידי שותפיו לדירה כשהוא במצב לא טוב ומחרחר, זאת כשנה מיום השחרור. בבית החולים נפטר במפתיע. בניתוח לאחר המוות נקבע כי סיבת הפטירה הייתה הפרעת קצב לב שהובילה לכישלון לבבי חריף. כמו כן נרשם בדוח הנתיחה כי נמצאו אלכוהול וחשיש בגופו, אם כי בכמויות מזעריות.

האם קיים קשר בין פטירתו של המנוח לבין שירותו הצבאי?

אחרי שקצין התגמולים דחה את בקשתם של הורי המנוח להכרה בזכויותיהם, הם הגישו ערר לוועדת הערר. לערעורם צירפו חוות דעת רפואית, וכן תצהיר שלפיו התגלה לאחר מותו של המנוח כי כל בני המשפחה לרבות אחיו הצעיר סובלים מאותו קושי רפואי בלבם, ועליהם להיות תחת מעקב רפואי באופן שוטף.

לטענת ההורים, הרשויות הצבאיות ומפקדיו של בנם התרשלו בכך שלא דרשו ממנו לבצע את הבדיקות הרפואיות כפי שהומלץ עוד לפני הגיוס, ולא התייחסו באופן רציני לתלונותיו במהלך השירות, כאשר אבחון בזמן יכול היה לאפשר לו לקבל את הטיפול הרפואי שלו הוא נזקק ואולי אף למנוע את פטירתו.

קצין התגמולים הגיש חוות דעת רפואית נגדית שלפיה מאחר שמועד הפטירה חל כשנה אחרי השחרור, ומצבו הרפואי לפי התיעוד היה זהה ביום הגיוס וביום השחרור, לא קיים קשר סיבתי בין מותו לבית השירות הצבאי. כמו כן נקבע בחוות הדעת כי קיים סיכוי גבוה שסיבת המוות הייתה השימוש בחשיש שהוביל להפרעת קצב בלבו.

כאמור, הוועדה קיבלה את תביעתם של ההורים וחייבה את אגף השיקום להכיר בזכויותיהם על פי החוק, ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט על ידי משרד הביטחון.

האם שימוש בסמים ובאלכוהול הביא למותו של הצעיר בטרם עת?

בתחילת הדיון התייחסו השופטים לאפשרות שהוזכרה כבר בפסיקה, בכל הנוגע להכרה במחלה שלא אובחנה או לא טופלה במהלך הצבא. על פי הפסיקה, קצין התגמולים הוא זה שצריך להוכיח אם באמת ניתן היה למנוע את המחלה אילו החייל היה נשלח לבצע את הבדיקות במועד.

יש לך שאלה?

פורום אגף שיקום | קצין תגמולים

במקרה זה, קבעו השופטים, מפקדיו של החייל המנוח היו אחראים לוודא כי התייצב לבדיקות והתרשלו בכך שלא עשו זאת. השופטים המשיכו וציינו כי בית המשפט אינו מתערב בהחלטות הרפואיות של ועדת הערעורים, וכי הם מקבלים את קביעות הוועדה בנוגע לקשר הסיבתי שנמצא בין השירות הצבאי לפטירתו של החייל.

השופטים אף דחו את טענות משרד הביטחון כי השימוש באלכוהול או בסמים הוביל למותו של המנוח, וציינו כי מאחר שדבר זה לא הוכח, מדובר בטענה לא רלוונטית אשר עדיף היה לא לטעון כלל. ערעורו של קצין התגמולים נדחה, והוא חויב לשלם להורי המנוח את הוצאות המשפט בסכום של עשרת אלפים שקלים.

ע"ו 53948-09-17