בני זוג, אשר מצויים בהליך גירושין, נוהגים להסדיר, לעיתים, את ענייניהם השונים הקשורים לניתוק הקשר ביניהם במסגרת הסכם גירושין.

 

הסכם גירושין – מהו?

 

מדובר בהסכם שנערך ונחתם על-ידי בני הזוג ובו מוסדרים עניינים שונים: אופן חלוקת הרכוש, משמורת והסדרי ראיית הילדים, דמי מזונות הילדים וכו'.

 

בכדי לעגן את ההסכם ולהעניק לו תוקף משפטי על בני הזוג לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, עפ"י בחירתם, בבקשה ליתן להסכם שנכרת ביניהם תוקף של פסק דין.

 

הערכאה השיפוטית אליה פנו הצדדים מוודאה כי בני הזוג חתמו על ההסכם מרצונם החופשי, מבינים את תוכנו, מהותו והתוצאות הנובעות ממנו, ומעניקה להסכם תוקף של פסק דין. עם מתן תוקף של פסק דין להסכם, ממזג ההסכם בתוכו תכונות של הסכם ושל פסק דין, אשר מקבלים משמעות עת מבקש מי מהצדדים להסכם - לבטלו.

 

למעשה, עת קיבל ההסכם תוקף של פסק דין עומדות לצד המבקש לבטלו שני מסלולים:

 

1. הפן ההסכמי (פגמים בכריתתו - עושק, תרמית, טעות, הטעיה וכיוצ"ב).

כך, למשל, באם מי מהצדדים טוען כי יש לבטל את ההסכם עקב הטעיה, עליו להוכיח בפני ביהמ"ש כי חתם על ההסכם נוכח העובדות המוטעות שהוצגו בפניו ע"י הצד השני להסכם, ואילו העובדות היו מוצגות בפניו לאשורן - לא היה חותם על ההסכם.

 

2. הפן השיפוטי (פגם הנופל בהליך אישור ההסכם).

כאשר אחד הצדדים עותר לביטול ההסכם עליו לעשות זאת על דרך הגשת ערעור, ולהוכיח, למשל, שנפל פגם שיפוטי עקב מחדלו של השופט, שלא ווידא כנדרש כי כל אחד מהצדדים להסכם חתם מתוך רצונו החופשי והבין את תניותיו.

 

חרף הדרכים העומדות בפני המבקש הרי שהמקרים בהם מבוטל הסכם גירושין, אשר קיבל תוקף של פס"ד, הינם נדירים, מאחר וכפי שנאמר לעיל, בטרם מעניק ביהמ"ש תוקף של פס"ד להסכם מוודא הוא כי חתמו הצדדים מרצונם החופשי, מבינים את תוכנו, מהותו והתוצאות הנובעות ממנו.

 

בעניין זה ניתן להוסיף ולומר כי ניתן, בדרכים האמורות לעיל, לטעון גם לביטול חלק מסעיפי ההסכם. יחד עם זאת, יאמר כי הסכם גירושין המסדיר את כלל הנושאים הכרוכים בגירושין, וביניהם את הסכמת הצדדים להתגרש, כולל בדרך כלל הוראות והסכמות השלובות אחת בשנייה, באופן בו על מנת ולבטל את חלקן יש להציג בפני ביהמ"ש נימוקים כבדי משקל.

 


 


עודכן ב: 19/07/2015