להבדיל מתאונות נזיקיות בה נידונה שאלת חבות בנזק דהיינו: מי הגורם לנזק ומי הוא חייב וכמה הוא חייב. בתאונת דרכים כל נפגע ע"י כלי רכב כהגדרתו בחוק פלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונת דרכים 1975) זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף הנגרמים לו כתוצאה מתאונת הדרכים ע"י חברת הביטוח.

 

הרציונל העומד ביסודו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא - פיצוי מהיר בגין כל נזק גוף שנגרם בתאונת דרכים ללא הוכחת חבות הרעיון של פיצוי מהיר לכל נפגע בתאונת דרכים נועד לקצר את זמן ההמתנה של הנפגע מיום קרות התאונה ועד למועד פסק הדין.

 

ישנם מקרים חריגים בהם חברת הביטוח לא תישא בחבות ולא תפצה את נפגע תאונת הדרכים. החוק מונה את המקרים בהם לא תקום חבות כנגד חברת הביטוח כגון: שהנהג נוהג ברכב כאשר הוא ללא רשיון, או כאשר מדובר ברכב שהוא גנוב או שנעשה שימוש שלא בהתאם לתנאי הפוליסה, נפגעי תאונת "פגע וברח "בה לא יודעים מיהו הפוגע.

 

המחוקק היה ער למקרים אלו ועל כן יצר את הגוף הקרוי "קרנית" שהינו תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. חלק מפרמיית ביטוח החובה אשר כולנו משלמים מופרש לקרנית, למימון פעולותיה.

 

קרנית מטפלת בנזקי גוף ומפצה נפגעי תאונות דרכים שאין בידם לתבוע מבטח היכול לפצותם על הנזק והסבל שנגרמו להם, במקרים שמנינו.

 

ע"פ חוק הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) הגדרת תאונת דרכים הינה:

 

"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".

 

ההגדרה הינה רחבה על מנת לכלול את מירב התאונות לתוך הסעיף על מנת אפשר לנפגעי התאונות דרכים לחסות בצל החוק ולאפשר להם לקבל פיצויים מאת חברות הביטוח השונות.

 

עם זאת בתאונות מסוימות בית המשפט קבע כי תאונות אלו לא יחשבו כתאונות דרכים לצורך פיצויים לפי חוק תאונות דרכים לדוגמא בית משפט קבע כי תינוק שנשכח ברכב ונפגע לא יחשב כמי שנפגע בתאונת דרכים.

 

הפיצויים שנקבעו לנפגע תאונת דרכים בדר"כ מחולקים לשניים: בגין נזקים ממוניים ובגין נזקים שאינם ממוניים. במישור הממוני נקבע שבחישוב הפיצוי בשל אובדן השתכרות וכושר השתכרות לא ניתן להביא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק עוד נקבע יחוד עילה כך שעילת התביעה לפי החוק באה במקומה של עילת התביעה לפי דיני נזיקין ולכן בניגוד לאדם שנפגע בתאונת עבודה, שתובע את המוסד לביטוח לאומי בגין אובדן ההשתכרות ואובדן כושר עבודה ושרשאי להשלים את הסכום בתביעת נזיקין, מי שנפגע בתאונת דרכים מוגבל לסכומים שבחוק ואינו יכול להגיש תביעה נזיקית להשלמת הסכום.

 

לגבי הנזק הלא ממוני (כאב וסבל) ישנה הגבלה בחוק הפיצויים נפגעי תאונות דרכים כך שלא ישולם בשל נזק שאינו נזק ממון פיצוי בסכום העולה על 1000,000 לירות צמוד למדד .

 

על פי התקנות החישוב בגין כאב וסבל יהיה כדלקמן:

 

חישוב הפיצויים


2. (א) בכפוף לאמור בתקנה 3, סכום הפיצויים יהיה סך הכל של אלה:
(1) שני פרומיל מן הסכום המקסימלי כפול מספר הימים שבו היה הניזוק מאושפז בבית חולים, במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה;


(2) אחוז אחד מן הסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות לצמיתות שנגרמה לניזוק כתוצאה מן התאונה; לענין זה, "אחוזי הנכות" - כפי שנקבעו בהתאם למבחנים שבתוספתלתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.


(ב) לא היה הנפגע זכאי לפיצוי לפי תקנת משנה (א) או שסבל נזק שאינו נזק ממון שאינו מכוסה על-ידי אותה תקנה, יהיה סכום הפיצויים, הסכום שהוסכם עליו או שייפסק,ובלבד שהסכום לא יעלה על עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי.

 

ע"מ להביא למHקסום הפיצויים יש להיוועץ עם משרד עורכי דין הבקיאים בתחום דוגמת משרדינו אשר עובד בשיתוף פעולה עם טובי המומחים בתחום הרפואה ומול חברות הביטוח השונות. בכל עניין חשוב מאד להתייעץ עם עו ד מיום קרות התאונה. לנו המומחיות והיכולת ללוות את הנפגע ובני משפחתו מיום התאונה ולדאוג לרווחת הנפגע ומשפחתו באופן מקסימאלי.