מהו זכרון דברים? האם כדאי לחתום עליו או עדיף להימנע? ואם כן - האם מדובר בחוזה מחייב? אני ממליץ כמה שניתן להימנע מלחתום על זיכרון דברים.

 

בדרך כלל כאשר קיים חשש בין הצדדים מפני "בריחת הלקוח ו/או פיספוס דירת החלומות הצדדים חותמים מהר ולא מהססים על זכרון דברים, ישנה נטייה לעשות במסמך שימוש לא אחראי וכלאחר יד. הטעות הרווחת בקרב האזרחים היא כי חתימה על "זיכרון דברים" הינה מעין "שמור לי ואשמור לך" ואח"כ נסדיר את הפרטים הנוספים בחוזה המקובל. בזיכרון הדברים נכללים לרוב פרטי העסקה: פרטי הנכס, המחיר, מועד המסירה, החזקה בנכס וכו'.

 

פרטים אשר לא הוזכרו בזכרון הדברים הניתנים להשלמה מכוח דין או נוהג, אין לאפשר למי מהצדדים להתנער מזיכרון הדברים מטעמים שאינם נוגעים במישרין לסוגיות שטרם הוסדרו בזיכרון הדברים. אולם, לא כך הדבר!

 

חתימתכם על זכרון דברים מהווה חוזה מחייב לכל דבר ועניין

 

בית המשפט בוחן את המסמך, ומה שקובע הוא הבדיקה המהותית של תוכן המסמך והנסיבות לעריכתו - ולא בהכרח הכותרת שניתנה לו ואף נבחנת גם התנהגות הצדדים לפני ואחרי. העיקרון שמכריע את השאלה, על פיו בוחנים תקיפותו של מסמך מחייב.


עיקרון זה מחולק לשני יסודות מצטברים: 1. גמירות דעת שנלווים לחתימה כאמור היא תנאי הכרחי לקיומו של חוזה 2. התקיימות נסיבות ההתקשרות ומסוימות כלומר: פירוט סיכום כלל התנאים המהותיים לעסקה. הימצאותם של שני התנאים יחד תביא למסקנה, שלפנינו מסמך מחייב ז"א חוזה לכל דבר ועניין.

 

על כן, אם כבר החלטתם ואין מנוס מלחתום על זכרון דברים לפחות תקפידו לציין מפורשות ובכדי ליצור הגנה סבירה בפני דרישה לאכיפת זיכרון הדברים על ידי הצד השני, יש לכלול בזיכרון הדברים פסקה האומרת כי:


"לזיכרון הדברים לא יהיה כל תוקף מחייב, כל עוד לא יערך וייחתם בין הצדדים הסכם מפורט ומוסכם תוך תקופת זמן מוגבלת( 14 יום לדוגמא) ולאחר ביצוע כל הבדיקות המשפטיות ואחרות הנדרשות ושאלו יהיו משביעות רצון הקונה, כמו כן מוסכם על הצדדים כי אף צד לא יוכל לפנות לבית המשפט על מנת לאכוף זיכרון דברים זה, באם לא ייחתם הסכם מפורט ומוסכם תוך הזמן שנקבע יראו זכרון דברים זה כבטל ומבוטל מיסודו בגדר הצעה בלבד .