נפגע בתאונת דרכים זכאי, בין היתר, לפיצוי בשל כאב וסבל שנגרם לו בעקבות הפגיעה.

 

נזק זה מוגדר בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - "נזק שאינו ממון".

 

חישוב הפיצוי מבוסס על "תפריט" - אשר נקבע בתקנות מיוחדות שהותקנו - אשר נעשה עפ"י שיעור הנכות הצמיתה שנותרה לנפגע, ימי אישפוז בבית-חולים או במוסד לטיפול בחולים ובהתחשב בגילו של הנפגע.

 

הפיצוי המירבי שניתן לפסוק, בהנחה שלנפגע נותרה נכות צמיתה בשעור 100% מסתכמת בסך כ- 150,000 ש"ח (בקירוב).

 

ככל שאחוזי הנכות שנותרו לנפגע גבוהים יותר, יהיה זכאי הנפגע לפיצוי גבוה יותר.

 

כיצד ניתן, אפוא, לזכות בפיצוי המירבי?

לעיתים קרובות, פגיעה גופנית מותירה נזקים בתחומים שונים ומגוונים כך, למשל, פגיעה מ"צליפת שוט" - עלולה להותיר נזק בתחום האורטופדי (הגבלות בעמוד השדרה) בתחום הנוירולוגי (כאבי ראש, רדימות בגפיים), בתחום הנפשי (מתח, דכאון) ובתחום מערכת השמיעה (טנטון, ירידה בשמיעה).

 

ככל שימונות מומחים רפואיים בתחומים מגוונים יותר, אשר יכירו בפגיעה ויקבעו נכות צמיתה בעקבות הפגיעה בתאונה - כך יגדל הסיכוי להפיק פיצוי רב יותר בשל כאב וסבל.

 

הערכה מקצועית והכנה נאותה של התשתית הרפואית עשויים, אפוא, להביא לתוצאות מירביות.