בעל עסק בצפון, עתר באמצעות עו"ד נרקיס לביא נגד מי שמשכיר לו את החנות, בהמרצת פתיחה לבית משפט השלום בקריות בכדי שבית המשפט יצהיר כי הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים וכן הסכם האופציה, מהווה הסכם תקף ומחייב בין הצדדים וכי יש לאכוף על המשכיר את קיום ההסכמות נשוא ההסכם ולערוך הסכם כתוב על פיהם.
הצדדים כרתו הסכם שכירות בשנת 2011 לפיו שוכר בעל החנות את המבנה לצורך הקמת עסק בתחום הקמעונאות. בהסכם השכירות ניתנה לתובע ברירת אופציה להמשיך ולשכור את החנות למשך 6 שנים נוספות. בשנת 2012 השתכלל הסכם בעל פה בין הצדדים לפיו המשיך התובע לשלם את דמי השכירות מידי חודש והנתבע הנפיק לתובע חשבוניות בגין שכר הדירה מידי חודש.
דא עקא, כי מסיבות השמורות עם המשכיר, אין בכוונתו (וכך הודיעו בריש גלי לתובע) לעמוד בהסכם במתכונתו, בכל הנוגע לאופציה ל – 5 השנים הנוספות. המשכיר נושא ונותן עם גורמים אחרים כדי להשכיר את הנכס לכל אשר ירבה במחיר.
נטען, כי התנהלותו של המשכיר נגועה בחוסר תום לב משווע, כי היא דורסת ברגל גסה כל הוראת חוק, דין ונוהג המוכרים במחוזותינו, התנהגות אשר יש להוקיע, קל וחומר מקום שמדובר בהסכם מחייב בין הצדדים.
השוכר עומד בהסכם השכירות מזה כשנתיים, משלם את כל התשלומים במועדם ומעולם לא היו למשיב כל תלונות ו/או טענות כלשהן, ולכן ככל שהתובע מנסה לנתח את התנהלותו של המשכיר ואת הצהרותיו, מדובר כל הנראה, בהצעה עסקית טובה יותר שיש למשכיר ובגינה הוא מבקש להתנער מחוזה השכירות התקף בין הצדדים.
התובע בעל משפחה, מפרנס את משפחתו בכבוד מהחנות אותה הוא מנהל מזה כשנתיים. במשך כל התקופה בה מנהל התובע את החנות, הצליח לייצר קהל לקוחות שמכיר את מיקום החנות וכל שינוי במיקום החנות יפגע בפרנסתו.
מכתב התביעה : בהקשר זה, יפים דבריה של פרופ' שלו בעמוד 196 לספרה שם ציינה כך:
"חוזה אופציה הוא חוזה המעניק לצד אחד זכות ברירה לרכוש או לשכור נכס. בעל האופציה (הקונה או השוכר) זכאי לרכוש או לשכור את הנכס, והוא גם זכאי שלא לרכוש או לשכור אותו. חוזה אופציה הוא חוזה מחייב שתוקפו נובע מהסכמת הצדדים לו. מעצם טיבו של חוזה אופציה נקשר אחד הצדדים לחוזה שיכול להיות מחייב על פי רצונו או חוסר רצונו של הצד האחר. ככל חוזה אחר גם חוזה אופציה נכרת על פי מידת כדאיותו לכל אחד מן הצדדים, המתבטאת, בין היתר, בשיעור התמורה לעסקה ובשיעור התמורה עבור זכאות האופציה."
עוד נטען כי דומה כי כאשר בחברת נדל"ן רבת משאבים מדובר, כללי המשחק משתנים ובבחינת "בעל המאה הוא בעל הדעה", סבר המשכיר, כי "הסכמים יש לכבד" הינה המלצה בלבד.
"שזאת לדעת, שבקיום חוזה יש לנהוג בתום לב - והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). זכות הנובעת מחוזה - אף זכות הביטול במשמע; ואם נעשה שימוש בזכות לבטל חוזה שלא בתום לב, כי אז יהיה הביטול בלתי צודק, כמשמעות דיבור זה בסעיף 7(ב) לחוק התרופות.
ואימתי נפגם תום הלב בביטול חוזה, כשמבטלו יודע שהמפר רוצה בכל לבו לקיים את החוזה, שהפרתו לא נבעה מרצונו שלא לקיימו אלא מסיבות שלא הייתה לו שליטה עליהן, ושהוא מוכן ומזומן לעשות ככל שביכולתו להביא את ההפרה על תיקונה ולשפות את הנפגע מכל נזק אפשרי."
עו"ד לביא : כבר נפסק, כי בית משפט לא יושיט יד עזר למי שחוזר בו מהתחייבויותיו האישיות ומבקש להשתחרר מהן.
.jpg)
