לאחרונה, נדון בבית המשפט העליון ערעורו של נאשם, נתין זר, שהורשע בבית המשפט המחוזי, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות ואשר נגזר עליו לרצות 20 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

מעובדות כתב האישום שהוגש נגד המערער, עולה כי בשעת לילה מאוחרת באזור התחנה המרכזית בתל אביב, הנאשם ביחד עם שלושה אחרים, תקפו את המתלונן נמרצות, הפילו אותו על הרצפה ולבסוף גנבו ממנו את המכשיר הסלולרי שהיה ברשותו. אך הנאשם וחבריו לא הסתפקו בכך. גם לאחר שהמתלונן צעק והתחנן על נפשו, החבורה המשיכה להלום במתלונן ולשדוד ממנו גם שרשרת, שענד על צווארו.

מעבר לשאלות המשפטיות האחרות בהם דן בית המשפט העליון במקרה זה, מרכז הכובד של החלטת בית המשפט העליון התייחסה למכת גניבות מכשירי הסלולר, אותה הגדיר בית המשפט העליון, בצדק רב לדעתי, כ"מכת מדינה".

 

מהו מתחם הענישה הראוי במקרה זה?

 

לפני שבית המשפט נתן את החלטתו לגבי הערעור לגופו, הוא התייחס למתחם העונש הראוי, כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

 

כפי שנכתב בערעור, בית המשפט המחוזי, בהסתמך על מקרה משפטי אחר עם נסיבות עובדתיות דומות, קבע כי מתחם העונש ההולם הוא בין 6 חודשים לריצוי בפועל לבין 24 חודשים מאחורי סורג ובריח. זאת, לאור העובדה, שעבירת השוד בוצעה ללא תכנון מוקדם וללא שימוש בנשק וכן בגלל שהנזק שנגרם לקורבן העבירה לא היה חמור. אף על פי כן, בית המשפט המחוזי לקח בחשבון, לצורך קביעת המתחם, את רגעי הפחד והאימה שחווה המתלונן במהלך השוד האלים, אשר לדעת בית המשפט המחוזי בוודאי הותירו בו צלקות נפשיות.

 

בית המשפט העליון הכריע כי המתחם שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי הוא ראוי וסביר בנסיבות המקרה.

 

העליון אף בחר, בטרם ההחלטה הסופית, להזכיר מושכלות יסוד לפיהן ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהוטל על-ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים של סטייה קיצונית ממדיניות הענישה במקרים דומים, או כאשר מדובר בטעות מהותית שנפלה בגזר הדין. כבר באמירה זאת, רמז העליון לאן פניו מועדות.


יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי

 

מקרה זה של המערער נפל כפרי בשל בידי ביהמ"ש, על מנת שיחווה דעתו על מכת גניבות הסלולר, אשר נראה כי הן מותירות חותמן כמעט על כל בית בישראל. בית המשפט העליון לא הסתיר את שאט נפשו עת ציין, כי אנו עדים כמעט מידי יום על תקיפת קורבנות חסרי ישע, על ידי שודדים אלימים וחסרי מעצורים המבקשים לשדוד את מכשיריהם הסלולריים על מנת לזכות ברווח כספי קל וזמין. בנוסף הדגיש ביהמ"ש כי מעבר להיבט הכלכלי של מכת גניבות הסלולר, יש לתת את הדעת גם לפגיעות הנפשיות הנגרמות לקורבנות העבירה, וכן לפגיעה בשלומו ובביטחונו של הציבור הישראלי בכללותו.

 

בסופו של יום, בית המשפט העליון החליט לדחות עת הערעור תוך שהוא מציין, כי העונש שנגזר על המערער הוא אף מקל.