א' הועסקה במשך מס' חודשים במפעל לייצור תכשיטים. באחד הימים עשתה א' שימוש במחשב שהוקצה לה לצורכי עבודה, והתכתבה עם עובדת אחרת במפעל דרך חשבון הפייסבוק שלה. ההתכתבות נעשתה בפומבי על גבי הקיר (WALL), וזאת כאשר חלק מהתוכן שהועלה כוון כנגד מעסיקה. א' ששכחה להתנתק מחשבון הפייסבוק שלה בתום השימוש, הופתעה לגלות כי לאחר שנטשה את העמדה, מעסיקיה נכנסו לחשבון הפייסבוק שלה ושיתפו את שנכתב באמצעות פונקציית ה"שר" (SHARE). לא זאת בלבד שמעסיקיה חדרו לפרטיותה של א' בצורה ברוטאלית ומופגנת, הם גם פיטרו אותה ללא עריכת שימוע לאחר גילוי הדבר, ואף הוסיפו חטא על פשע כאשר נלקח ממנה מכשיר הטלפון הנייד שלה ביומה האחרון לעבודה.

 

פגיעה בפרטיות ופיטורים ללא שימוע


המחלוקת הגיעה לפתחו של כב' השופט ספיבק מבית הדין האזורי בתל אביב, אשר היה ער לשכיחותה של הסיטואציה בה משמש חדש על מחשב מגלה כי קודמו לא התנתק מחשבונותיו הפרטיים. בית הדין קבע כי מן הראוי שבמצב דברים זה המשתמש החדש יבצע ניתוק ללא חדירה לפרטיות קודמו, קל וחומר חל עליו איסור להפיץ את החומר ברבים. להגנתו טען המעסיק כי החדירה לחשבון הפייסבוק לא נועדה לשם חדירה לפרטיות כי אם מטעמים חינוכיים בלבד, אולם טענה זו נדחה על ידי בית הדין ונקבע כי אין מדובר בטעם המניח את הדעת.


בסופו של דבר נקבע כי לנוכח התנהגותו הכוחנית של המעסיק, ובפרט חדירתו לפרטיותה ופיטוריה ללא עריכת שימוע כנדרש, על המעסיק לשלם לא' פיצוי בסך של 21,000 ₪ בגין פיטוריה שלא כדין וללא עריכת שימוע, וכן פיצוי נוסף בגובה של 20,000 ₪ בגין חדירה לפרטיותה ללא הוכחת נזק. אם לא די בכך, נפסק כי על המעסיק לשלם לא' הוצאות משפט בגובה 7,500 ₪.


לסיכום, היזהר מעסיק לבל תתפתה לחדור לפרטיות עובדיך או לפטרם ללא עריכת שימוע, שאם לא כן תהיה חשוף לתביעה עתידית בגובה עשרות אלפי שקלים.