הסדרת מעמד צבאי לישראלים המתגוררים בחו"ל

על פי חוק, נדרש כל קטין שהינו אזרח ישראלי המתגורר בחו"ל עם הוריו, להסדיר את מעמדו הצבאי בהגיעו לגיל 16 וחצי.

חוק שירות הביטחון מגדיר בעל אזרחות ישראלית בין אם הוא שוהה בחו"ל או בארץ. חובת השירות חלה על כל מי שהוא אזרח ישראלי גם אם הוא שוהה בחו"ל.

מתוך הבנה שקיימים ישראלים השוהים דרך קבע בחו"ל נקבע כי כל מיועד לשירות בטחון, נער או נערה השוהה דרך קבע בחו"ל בכל מעמד שהוא, חייב/ת להתייצב עם הגיעו/ה לגיל 17, לפי חוק שירות ביטחון, בקונסוליה הקרובה למקום מגוריו, לשם רישום כנדרש בחוק שירות ביטחון והסדרת מעמדו לפי חוק שירות ביטחון. אם שהה באותו זמן בישראל, יתייצב בלשכת הגיוס האזורית הקרובה למקום שהייתו בישראל.

דגשים:

קטין יחשב כאזרח ישראלי, גם אם רק אחד מהוריו ישראלי.

אזרחותו של קטין נקבעת על פי אזרחות הוריו ולא על פי מקום לידתו. לפיכך, גם מי שנולד בחו"ל להורים ישראליים הינו אזרח ישראלי.

במידה והקטין נולד בארץ, ניתן להסדיר את מעמדו הצבאי אם עזב את הארץ עם הוריו לפני גיל 16.

לצורך הסדרת מעמד צבאי נדרשת נוכחותו האישית של המלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) בקונסוליה. באם מדובר בקטין (מתחת לגיל 18) חובה עליו להגיע עם אחד ההורים.

יש להציג דרכונים ישראלים וזרים (במידה וקיימים) של שני ההורים ושל המלש"ב המכסים את פרק הזמן מאז יום הולדתו של ההמלש"ב ועד תאריך ההתייצבות בקונסוליה.

במידה ולאחד מההורים ואו הנערה הונפק דרכון חדש במהלך תקופה זו, יש להציג גם את הדרכון הישן. במידה ולא הוצגו כל הדרכונים הנדרשים, על המלש"ב להציג אישור לימודים מגיל 16. על ההורים להציג אישורי עבודה, לימודים או כל אישור אחר היכול להעיד על מגורי קבע בחו"ל.

במידה וההורים גרושים, על ההורה בעל החזקה להציג תעודת גירושין ומסמכי חזקה, וכן את דרכונו.

באם נמצא מבדיקת הדרכונים כי מרכז חייו של המלש"ב הוא בחו"ל, יוענק לו מעמד של "בן מהגרים". פירוש הדבר כי גיוסו לצה"ל נדחה כל עוד הוא מתגורר באופן קבוע בחו"ל עם הוריו.

הבהרות:
בן מהגרים - מיועד לשירות ביטחון, אזרח ישראלי, אשר נולד בחו"ל או שעזב את ישראל בליווי הוריו עד הגיעו לגיל 16.אם אחד ההורים חי בארץ, עליו להוכיח כי נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו"ל. אם שני ההורים חיים בארץ - לא יוכר כבן מהגרים, אלא אם ההורים שבו ארצה אחרי שמלאו למיועד לשירות ביטחון 21.

מי שלא מוכר כבן מהגרים - אינו זכאי לדחיית התייצבות וחייב לחזור ארצה, אלא אם: חי עם הוריו בחו"ל - זכאי לדחיית התייצבות עד לסיום לימודיו התיכוניים עד סיום כיתה י"ג - המקבילים לבגרויות בארץ.

באם הוריו בארץ - זכאי לדחיית התייצבות עד תום לימודיו בלבד.

במידה והמלש"ב עזב/ה את הארץ לאחר גיל 16 (עם או בלי הורים), או במידה ולא הוצגו כל הדרכונים הנדרשים, יועבר המקרה לבדיקת הצבא.

בן שליחים - מיועד לשירות ביטחון השוהה בחו"ל עם הוריו או אחד מהם, כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי - ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר.

באם חי עם הוריו בחו"ל למטרת שליחות – תאושר דחיית גיוס עד גיל 20, באם ההורים בארץ התייצבותו תדחה עד לסיום לימודיו רק לאחר שיוכיח כי מרכז חייו בחו"ל.

משכי ביקור בארץ מבלי לאבד מעמד:

ניתן לקיים ביקורים בישראל תקופה מצטברת של 120 יום, בכל שנה קלנדארית (בין ה-1 לינואר ועד ה-31 בדצמבר באותה שנה) או לשהות פעם אחת בישראל למשך שנה.

כל חריגה ממשך הביקור הנ"ל תבטל המעמד כבני מהגרים, ותחייב גיוס, לכן יש להקפיד שלא לחרוג מהזמן המותר לשהייה בישראל.

משך וסוג השירות הצבאי:

אורך וסוג השירות הצבאי מותנה בגיל המלש"ב בעת כניסתו הראשונה לישראל (בכל מעמד: תייר, תושב ארעי, סטודנט או עולה חדש), בפרופיל הרפואי שיקבע על פי בדיקות רפואיות בל. גיוס ובסטאטוס המשפחתי (רווק, נשוי, נשוי + ילדים).

יש לשים לב לעובדה כי מדיניות צה"ל בנושא גיוס לצה"ל למלש"בים השוהים בחו"ל עשויה להשתנות מעת לעת בהתאם לצרכי המערכת הצבאית. המידע האמור לעיל נועד להתמצאות בלבד ובמקרה של שוני בין הכתוב לעיל לבין הנחיות צה"ל, ההנחיות של צה"ל הן שקובעות.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד