אני אחות מוסמכת אקדמאית בעלת ניסיון של למעלה מ25 שנים במקצוע כולל ניסיון עבר של מספר שנים כאחות בריאות הציבור\ רובו מוצלח. לאחר שנים רבות בעבודות שונות במקצוע ואחרות באופיין רובן במגזר הפרטי, החלטתי לחזור לשרות הציבורי ונעניתי למודעה של עיריית תל אביב ואכן כבר באוגוסט 10 לאחר ראיון עם אחות ראשית של השרות , והמפקחת האזורית החלט לקבלני לעבודה זאת , הסבר לי שמאחר וחלו התפתחויות ושינויים בתפקיד , יש צורך בחצי שנה של לימוד שרק אחריהם עוברים מבחנים ואז אפשר לתפקד עצמאית . אני חיכיתי בכיליון עיניים לעבודה זאת , ובגלל בירוקרטיה ואי נוחות של פקידות כוח האדם התחלתי ב4 באוקטובר המפקחת האזורית שיבצה אותי במקום שלא אפשר למידה ומראש הייתי בו לא רצויה , הצלחתי מעט מאוד ללמוד ובשעות הפנאי למדתי לבד את כל החומר התיאורטי שניתן . אך לא ניתן לי כמעט להתנסות בפועל פרט לשעות בודדות , התקשרתי למפקחת והחלטנו לעשות שיחה משותפת עם האחראית הישירה וכן תכנית להמשך שהייתה מערבת כפי שמקובל שם מפקחת נוספת שתפקידה להכשיר ולהכניס אחיות "חדשות" למערכת.. במקום זאת לאחר מספר ימים שהתעלמו ממני לחלוטין והתייחסו עליי כמו לאוויר. כי העזתי "להשמיע ביקורת" כביכול נקראתי לשיחה דחופה אצל האחות הראשית בנוכחות המפחת האזורית , זאת האחרונה הייתה סבורה שאנני מתאימה , הם התלוננו אך ורק על דיבורי המהיר [ ובמכתב שנשלח כסיכום עוד חודש אחרי כתוב שאני מדברת מדיי הרבהונדרש ממני לשלוט בכך ] הם רצו אולי שאני אתפטר אך האחות הראשית דווקא אמרה שהתרשמה מהמוטווציה שלי לעבוד וכן מכישורי [ נרמז שהאחות האחראית הראשונה התרשמה שאני מטומטמת או לא רואה טוב] וביקשה מהאחות המפ קחת לאפשר לי לעבור הכשרה במקום אחר יותר רגוע , נשלחתי ל"גלות " במקום שלא הייתה לי אפשרות להגיע בזמן המקום זה לא הייתה הרבה עבודה ושעות וימים רבים בוזבוזו על סידורים ואניינים אישיים של האחראית שם . עליי לציין שבהתחלה התקבלתח יפה והיה רצון הדדי ללמידה , אחרי מספר ימים הגיעה המפקחת לתחנה , התעלמה ממני לחלוטין ודיברה עליי עם האחראית שאחרי זה שינתה כיוון והתייסה עליי בצורה משפילה ומתנשאת ולא נתנה לי כלל להתנסות .ימים שלמים העברתי לאחר שמציתי את כל הקריאה וההתנסות שיכולתי לעשדות בעצמי , בקריאת עיתונים ועוד דברי בטלה . לאחר ועבר יותר מחודש , והאחראית שם הכריזה בשמחה שאני לא אהיה שם , המפחות המששיכו להתעלם ממני אני המשכתי לסבול בשקט , וכצלצלתי לשאול מה קורה איתי , הם הזמינו אותי אחרי עוד שבועיים לשיחה ,[ יום קודם לכן לאחר ההזמנה , הגיעה במפתיע האחות המלמדת , וכן היה יום טוב ומועיל ואם היה נעשים כמה כאלו קודם בהחלט יכולתי להשתלב הייטב ולתרום למקום שמצהירים יום יום שחסר כוח אדם. ברור שזה נעשה לצורך הצגה , כך גם סיכום שיחה מחודש קודם שנשלח . פתאום . בשיחה הזאת בתאריך16 בדצמבר [יום חמישי בצהריים] נאמר לי מייד עי האחות הראשית , החלטנו לפטר אותך ואין צורך לאמר לך למה . אני הבעתי את כעסי אך אך ביקשתי מכתב פיטורין מסודר מיידית . המפקחת אמרה : תני לנו קודם מכתב שאת מוותרת על שימוע ואז ניתן לך מכתב. לא הסכמתי אמרתי שיש לי זכות להשמע הן כעסו מאוד כי לפי ההתנהלות שלהם לעובד חדש במערכת אין זכיות כאלו באמת , בדרך חזרה הבייתה כעבור שעה הודיעו לי על שימוע אצל מפקחת הרווחה [יש הרבה מאוד בוסים] ביום ראשון[ בעצם מהיום להיום מבלי שאני יודעת את הטענות נגדי ומבלי שאני יכולה להכין הגנה כלשהי , יומיים אחרי השימוע קיבלתי העתק מכתב שמודיע לעורכת השימוע על היניין לי לא נשלחה בכתב הזמנה. האחות האחראית היא זאת שהעלתה את הטענות נגדי , הטענות היו על אישיותי , חוסר יכולת למידה וחוסר הבנה של בריאות הציבור , אף לא טענה אחת על התנהגות או ביצועים , מדטבר בדברים שאין להם הוכחות ולא ידעה להסביר מה הכוונה , הכל התרשמות מאחרים . אלו רברים פוגעים במיוחד לא סבירים ולא קשורים למציאות . . היה ברור שאני מפוטרת רק הייתה שאלה של מתיי , בזמן השימוע צילצלה המפקחת ליועצת משפטית של העירייה , ונאמר לה שהם לא ייתנו תשובה במקום . אין ספק שהחלט לפטרני כבר חודש או יותר קודם ולא נתנו לי צאנס אמיתי , והשימוע היה בברור הצגה שלא ניסו אפילו להסתירה . לא נרשם פרטוקול , אני התקשרתי לאחר שבוע ושאלתי מה עליי לעשות האחות הראשית אמרה לי שאבוא עוד כמה ימים לתחנה [היה ברור לפני כן ואחרי כן שאני באה רק להחתים כרטיס ולשבת שם בצד] ואחר כך יהיו כמה ימים שאוכל להשאר בבית ולקבל משכרת . לא יגעה להגיד לי תאריכים . בנתיים בגלל המתח המטורף שהייתי בו וההשפלות שספגתי בכל הימים האלו שהתמשכו לחחודש נוסך חליתי מספר פעמים , התפרצה לי דלקת פרקים , בעיות בגב ומחלת עור שאין לי ספק שקשורים למתח הרב שהייתי בו . אך פרט למספר ימים הגעתי ל,עבודה, בימים האחרונים יצאתי פעמיים להפסקת צהריים ברשות האחראית . פעם אחת יצאתי לאבי ששהה בבית חולים , האחות האחראית לא הייתה , בגלל שרשרת תקלות באותו יום הגעתי רק בסוף היום ץ לשמחתה של האחראית שמצאה עוד עניין להתעמר בחי שוב , ולשוחח ארוכות עליי עם המפקחת למחרת כבר היה 4 בינואר הודיעה לע בשמחה לאיד שעליי לבוא למחרת ב10 למפקחת [ הכל כרוך בנסיעות ואיבוד שעות עבודה] שהגעתי עוד טרם הגיעה מפקחת העל , זאת שערכה את השימוע , נדרשתי על ידי מזכירתה , לפי דרישת האחות המפקחת לתת את כרטיס העובד [ ואת מפתח התחנה אמרתי שעליי לקחת דברים אישיים מהתחנה ואתן לאחות האחראית הם סירבו , נדרשתי לחתום על שעות חודש דצמבר [ הדוח מגיע חודש אחרי ] . ומסרתי את ימי חופש המחלה [אנני בטוחה אם העבירו זאת] המפקחת נכנסה והודיעה בצורה בוטה ומעליבה ביותר שאני מפוטרת מיידית , הקריאה לי סיכום השימוע תוך הוספת טענות נוספות . התייסה לעובדה שיצאתי ליום כמעט שלם אחרי שהחתמתי כרטיס איימה עליי שזו גנבה ממעביד ושאני עברתי עברה פלילית . זה היה אים שלא התלונן נגדם . וכך בסופו של דבר לאחר תהליך עינוי נפשי והשפלות אין קץ ולאחר שנערך אמנם שימוע אלך הוא לא היה תקין פוטרתי מהים להיום . לא קיבלתי מכתב פיטורין מסודר אלא לאחר טלפונים ובקשות שלי . קיבלתי ב17 בינואר מכתב ץ בפבואר קיבלתי תלוש משכרת עם נטו שלילי של 385 שח ואחרי כן מכתב מראש ענף תשלומים שאני חייבת 480 שח . עניתתי במכתב [רשום] שלא קיבלתי ימים של הודעה [3 או 4?] לא קיבלתי תשובה , במקום זאת קיבלתי תלוש שכר לחודש פבואר [אני כאמור פוטרתי ב5 בינורא ] אנני מצליחה להבין אותו , השורה התחתונה: נטו שלילי של כ4500 שח] דבר נוסף לא נתנו לי חוזה או הודעה על תנאי העבודה היום למעלה מחודש אחאי שהתחלתי נתנו לי העתק של חוזה התבקשתי לחתום ולהעביר למשרד , וכך עשיתי פתאום ראיתי שמדובר על חוזה של שלושה חודשים . לאחר מכן שלא חתמו אמרו לי ששונה הנוסח ואז שוב קיבלתי ושוב לא חתום [ מה משמעות של חוזה לא חתום על ידי המעביד] המשכרת הייתה מורכבת מהרבה רכיבים ותוספות . ההטבה היחודית שניתנת היא הוצאות רכב ועוד הוצאות נסיעות בסכומים גדולים . כנראה שחלק מהם שנתיים ושולמו לי ואולי לכן אני צריכה להחזיר , אך זה לא הסבר או נאמר ולא עולה מהתלוש כמו כן מורידים לי לביטוחים ועוד דברים יחודיים לעיריית תל אביב שאנני רוצה . עליי לציין שהפסדתי שני מקומות עבודה פוטנציאליים הזמן הקצא שעבדתי שם , ואנני מצליחה למצוא עבודה פניתי ללשכת הבריאות בנתניה שם עבדתי בעבר באותה עבודה ואחרי שספרתי שפיטרו אותי מהעירייה פתאום לא היו להם תקנים . אין לי עבודה , ואני מצויה בשבר נפשי וכלכלי איבדתי גם את הזכות לקבל דמי אבטלה , אין לי אמון במערכת הציבורית אחאי מה שעבדתי ואנני יודעת מה לעשות . אני מעוניינת לתבוע אותם אך אני בבעיה לשכור עוד , ואנני יודעת מה לעשות עם הדרישה שלהם לשלם להם . אשמח לעצה דחופה . האם לנסות לתבוע על עגמת נפש? או משהו אחר מה הסיכוי שלי נגד מערכת כזו שיש לה כוח רב ויועצים משפטיים "?
