קיימים שני אפיקים בהם חברה יכולה לפעול עת היא נכנסת לקשיים כלכליים. על פי האפיק הראשון, החברה יכולה להיכנס להליך פירוק. משמעות הליך זה היא מכירת נכסי החברה ומחיקתה כחברה רשומה בישראל. על פי האפיק השני, החברה יכולה לבקש להיכנס להליך הקפאת הליכים (או הליך הבראה). מטרת הליך הקפאת ההליכים היא שיקום החברה ווידוא המשך קיומה.

 

יש לכם שאלה?

פורום פשיטת רגל


כאשר חברה כלשהי מעוניינת בהקפאת ההליכים כנגדה, עליה להגיש בקשה במעמד צד אחד לבית המשפט. לאחר שהבקשה הוגשה, בית המשפט מחליט אם להעניק לחברה צו זמני – וזאת עוד טרם שמיעת נושי החברה. צו זמני זה עשוי להיות לעתים קריטי, שכן ללא הוצאת הצו באופן מיידי החברה עשויה לקרוס. לאחר שלב ראשוני זה, נערך דיון במעמד נושי החברה. אם לאחר דיון זה בית המשפט מחליט להעניק צו הקפאת הליכים, ממונה לטובת החברה נאמן, אשר תפקידו הוא להגיע להסדר חוב עם הנושים השונים, באופן שיאפשר את פעילות וניהול החברה. צו הקפאת ההליכים, אותו החברה מבקשת בבקשתה, נועד לאפשר לנאמן לפעול למען הבראת החברה והוצאתה מקשייה הכלכליים. משמעות הצו היא שלא ניתן להמשיך ולפתוח בהליכים משפטיים כנגד החברה או לפעול לגביית חובות מהחברה. בפרשה הנדונה הגישה חברת אגפל פ.ג. (1989) בע"מ בקשה לקבלת צו הקפאת הליכים.

 

החלטה


נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה שוכנעה כי הליך הקפאת ההליכים התאים לחברה המבקשת, וזאת משום ששוויה של החברה היה טמון בהמשך חיות החברה. לדברי הנשיאה, פירוק החברה בשלב זה היה פוגע בנושים המובטחים של החברה וב-50 העובדים שהועסקו על ידה. לפיכך, נשיאת בית המשפט החליטה לאשר את בקשת החברה, והיא הוציאה צו הקפאת הליכים אשר היה תקף לשלושה חודשים מיום החלטה זו. במסגרת צו זה, נשיאת בית המשפט אסרה על פתיחת הליכים משפטיים כנגד החברה, פתיחה בהליכי מימוש שיעבודים או פתיחה בהם והמשך של כל הליך גבייה אחר. במסגרת כך, נשיאת בית המשפט גם מינתה נאמן בתקופת ההקפאה אשר ינהל את החברה ויביא להבראתה.


עם זאת, נשיאת בית המשפט קבעה כי בשלב זה ההקפאה לא תחול על הבעלים של החברה ועל מנהל הכספים שלה בדבר התחייבויותיהם האישיות לחברה.