הרשעה בגין רצח במזיד מנהל מינימרקט , חטיפתו, שדידתו ובקשירת קשר לבצע פשע

המנוח סיים את יום עבודתו כמנהל מינימרקט, נכנס למכוניתו והחל לנסוע לביתו. לאחר שהוא לא הגיע לביתו, בני משפחתו פנו למשטרה, שהחלה בחיפושים אחריו. למחרת, המנוח התגלה ללא רוח חיים, כאשר ידיו ורגליו כפותות, וסביב ראשו לופף סרט דביק. המדינה טענה כי שלושת הנאשמים וחבר נוסף שלהם, חברו זה לזה בכדי לחטוף את המנוח, לקחת ממנו את מפתחות המינימרקט ולשדוד את הכספת שבו. עוד נטען כי באותו היום, שניים מהנאשמים השאילו מחברם רכב מסחרי והמתינו בנקודת מפגש לנאשם השלישי ולחברם, וכי באותו הזמן, המתינו הנאשם השלישי וחברם של הנאשמים ליד ביתו של המנוח.

יש לכם שאלה?

פורום פלילי

פורום כתב אישום

פורום מעצר

המדינה המשיכה וטענה כי ברגע שהמנוח החנה את רכבו, שני הנאשמים שחיכו ליד ביתו חטפו אותו וכפו עליו להיכנס לרכבם. בנוסף, נטען כי לאחר שהמנוח נחטף, הנאשם השלישי וחברם של הנאשמים נסעו איתו למקום המפגש עם שני הנאשמים האחרים, ושם מסרו להם את מפתחות המינימרקט בכדי שישדדו את הכספת שבמקום. הנאשמים לא הצליחו לפרוץ את הכספת, ובו בזמן הנאשמים האחרים הכו את המנוח בכל חלקי גופו, חנקו אותו וחבטו בראשו באמצעות חפץ קהה. לטענת המדינה, המכות גרמו למנוח שברים בגולגולת, אשר הביאו למותו.

במהלך החקירות, הנאשמים כפרו בעבירות שיוחסו להם, והעלו טענות אליבי. יש לציין כי הגרסאות שהוצגו על ידי הנאשמים במהלך החקירות הראשונות, השתנו מאוחר יותר. חברם של שלושת הנאשמים הועמד לדין בנפרד מהם, בפני הרכב אחר, זוכה מעבירת הרצח והורשע בעבירת ניסיון שוד ובעבירת חטיפה לשם חבלה.

הכרעת הדין

בית המשפט קבע כי שלושת הנאשמים וחברם התחלקו לשני צוותים: שניים מהנאשמים הרכיבו את הצוות שתפקידו היה חטיפת המנוח, והשניים האחרים היו אחראים על הפריצה עצמה. כמו כן, בית המשפט ציין כי חלוקת התפקידים בין חברי שני הצוותים לא הייתה מקרית, מכיוון שהמנוח היה אדם חזק מבחינה פיסית, והנאשמים שתפקידם היה לחטוף אותו, היו החזקים יותר מבין הארבעה.

בפני בית המשפט עמדו כמה מחלוקות. ראשית, היה על בית המשפט לברר מה היה מיקומו של הנאשם שהיה שייך לצוות החטיפה, במהלך האירוע. הנאשם טען כי בשל פציעה בציפורן רגלו, לא התלווה לחברו לשם תפיסת המנוח. בית המשפט לא השתכנע, ולאור הראיות נקבע כי נאשם זה התלווה לחברו בזמן כל שלבי החטיפה.

רצח בכוונה תחילה או רצח במזיד?

שאלה נוספת שהייתה שנויה במחלוקת הייתה האם הנאשמים שהיו שייכים לצוות החטיפה, תכננו מלכתחילה להמית את המנוח. ההכרעה במחלוקת זו הייתה חשובה בכדי לקבוע האם עבירתם הייתה רצח בכוונת תחילה או רצח במזיד, תוך ביצוע עבירה אחרת. בית המשפט מצא כי הנאשמים לא החליטו לרצוח את המנוח מראש ולכן עבירתם לא הייתה רצח בכוונת תחילה. עוד נקבע על ידי בית המשפט כי המנוח מת כתוצאה מהמכות שניתנו לו מיד לאחר החטיפה, ברכב שאליו הוכנס על ידי הנאשמים.

המדינה ביקשה לבסס את אחריותם של שלושת הנאשמים לאור דיני השותפות בביצוע עבירה, בכל העבירות שיוחסו להם. באשר לעניין זה, בית המשפט קבע כי דיני השותפות מבחינים בין מבצע העבירה העיקרי, לבין המבצעים העקיפים. הבחנה זו מבוססת על תרומתו של כל נאשם להשלמת העבירה. בית המשפט מצא כי המדינה הוכיחה מעבר לכל ספק שהנאשמים חברו לביצוע עבירות החטיפה והשוד. כמו כן, כל הנאשמים נמצאו אשמים בעבירת הקשר לביצוע פשע.

בנוגע לעבירת הרצח, בית המשפט הבחין בין שני הנאשמים שהיו שייכים לצוות החטיפה, לבין הנאשם שהיה שייך לצוות השוד והפריצה יחד עם חברם של הנאשמים. בית המשפט מצא כי החוטפים חבטו במנוח לשם השלמת החטיפה ועל מנת לגרום לו למסור את הקוד לכספת, הגבירו את חבטותיהם. כמו כן, נקבע כי כל אדם היה יכול לצפות את האפשרות שהחבטות שניתנו למנוח תגרומנה למותו, ולכן נקבע כי יש להרשיע את החוטפים בעבירת הרצח במזיד, תוך ביצוע עבירה אחרת.

את הנאשם השלישי, שלא היה שייך לצוות החטיפה, בית המשפט הרשיע בעבירת הרצח במזיד, כשותף מבצע. בית המשפט מצא כי למרות שנאשם זה לא נכח במקום בו הומת המנוח, הימצאותו במקום אחר לא הייתה גורם שהיה צריך להפחית ממידת אחריותו, ולכן הוא נמצא אחראי במידה שווה להמתת המנוח. לפיכך, בית המשפט החליט להאשים את שלושת הנאשמים בעבירת רצח במזיד, בעבירת השוד ובעבירת החטיפה. יש לציין כי אחד השופטים בהרכב, טען בדעת מיעוט כי יש להרשיע את השותף השלישי בעבירת הרצח במזיד, כעבירה נגררת, שלא נכללה מראש בתכנון המקורי.