אלימות שוטרים – עבירות אלימות

 

 

מאמר זה יעסוק במשמעות החלטת מח"ש להמנע מחקירת תלונת אזרח כי שוטר תקף אותו.

ישנם מקרים לא מעטים במסגרתם מועלית טענה מקבילה , של האזרח ושל השוטר כי האחד תקף את רעהו, המדינה מחליטה להגיש כתב אישום כנגד האזרח בעוד שמח"ש החליטה לסגור את התיק כנגד השוטר בעילה של "אין עניין לציבור".

 

נשאלת השאלה מדוע מח"ש סבורה כי אין עניין לציבור? כיצד בתי המשפט מתמודדים עם מצב זה? תשובות לכך במאמר זה.

 

 

אלימות שוטרים

 

למצער ישנם לא מעט מקרים ששוטרים נוקטים באלימות כלפי אזרחים, מעט מאוד אזרחים פונים למח"ש להתלונן על עבירות אלימות מצד שוטרים ולצערנו הרב במקרים לא מעטים מח"ש מקבלת החלטה לתת אמון מוחלט בדברי השוטר ובשל כך לסגור את התיק כנגדו בעילה של "אין עניין לציבור".

 

 

האם באמת אין עניין לציבור בבדיקת טענת אזרח כי שוטר נקט באלימות כלפיו? התשובה החד משמעית בסוגיה זו הינה : לא !!!

 

רבות דובר בפסיקה על נושא זה. עורכי דין פליליים מכל רחבי הארץ מלינים על תופעה זו ובחלק לא מבוטל של מקרים בתי המשפט נענים לבקשות עורכי הדין הפלילים ומבטלים כתבי אישום כנגד נאשמים שהואשמו בעבירה כלפי שוטר כשבמקביל נטענה ע"י האזרח טענה כי הוא זה שלמעשה הותקף ע"י השוטר, אך מח"ש סגרה את התיק בעילה של "אין עניין לציבור".

 

 

נקבע בעניין זה ,כי לא ייתכן שאין עניין לציבור בבדיקת טענה כי שוטר נקט באלימות פיזית כנגד אזרח. הדבר גורם לפגיעה באמון הציבור הן במשטרה והן בבתי המשפט.

 

 

ביטול כתב אישום בעבירות אלימות כנגד שוטרים

 

בהחלטה עדכנית ביטל בית המשפט בקריות כתב אישום כנגד נאשמים בשל סוגיה זו .

 

כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות של תקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה של ממש והעלבת עובד ציבור ולנאשם השני אף יוחסה עבירה של איומים כלפי שוטרים .

 

 

אחד הנאשמים מסר בחקירתו במשטרה כי הוא זה שהותקף ע"י השוטרים ונחבל בידו ולכן התיק נשלח למח"ש ע"י היחידה החוקרת (עפ"י נוהלי המשטרה, כאשר חשוד טוען בחקירתו כי הותקף ע"י שוטר, ישנה חובה להעביר תלונתו למח"ש ורק לאחר קבלת אישור מח"ש להגשת כתב אישום כנגד האזרח ניתן להגיש את כתב האישום לבית המשפט).

 

 

מה קרה עם תלונת החשוד כי הותקף ע"י שוטר?

 

כעבור 5 חודשים נשלחה הודעה ממח"ש לחשוד שהתלונן, לפיה יהיה זה לא נכון לפתוח בחקירה פלילית כנגד השוטרים וזאת מטעמים הנוגעים לבחינת העניין הציבורי הכולל בחקירת התיק, כלומר "אין עניין לציבור".

 

המדינה טענה כי החשוד שהתלונן לא שיתף פעולה עם מח"ש ולכן התקבלה החלטה לסגור את התיק כנגד השוטרים.

 

 

עמדת בית המשפט

 

 

בית המשפט דחה את עמדת המדינה וקבע כי בהתנהלותה כלפי אותו נאשם היה משום פגם חמור שתוצאתו הינה פגיעה בנאשם.

בית המשפט העלה את השאלה "הכיצד ייתכן שלציבור אין עניין בחקירת איש חוק אשר אזרח מתלונן שהותקף על ידו במסגרת מילוי תפקידו?" – בית המשפט אף ענה על שאלה זו בכך שציין כי מח"ש, לא זו בלבד שהחליטה לסגור את התיק כנגד השוטר מחוסר עניין לציבור, היא בחרה אף שלא לפתוח כלל בחקירה מהטעם האמור של היעדר עניין לציבור ובכך העצימה את הפגם שבהתנהגותה. יתירה מכך, בהחלטתה יש משום אפליה פסולה שעלולה להביא לפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.

 

 

תוצאות סגירת תיק מח"ש

 

בית המשפט קבע כי הצדק מחייב בירור שתי הגרסאות- הן של השוטר והן של האזרח באופן אובייקטיבי ושווה. נקבע כי איזון נאות בין כלל הערכים, העקרונות והאינטרסים השונים הכרוכים בקיום ההליך הפלילי מצדיק במקרה דנן, את ביטול העבירות המיוחסות לנאשם כלפי השוטרים, דבר שמשמעו, ביטול כתב האישום.

 

 

מוסר השכל, ,אם הותקפתם ע"י שוטר, פנו מיידית למח"ש, דווחו אודות האלימות שהופעלה נגדכם ע"י השוטר. אף אם מח"ש יקבלו החלטה לסגור את תיק החקירה כנגד השוטר , ניתן להיאבק בכך , באמצעות עו"ד פלילי שיעלה את הטענות המשפטיות הנכונות והרלוונטיות למקרה הספציפי.

 

 

זאת ועוד, ניתן להגיש ערעור על סגירת התיק. אם מח"ש לא ישנה החלטת סגירת התיק והמדינה תגיש נגדכם כתב אישום ניתן להיאבק בכך באמצעות עו"ד פלילי בבית המשפט.

 

 

מאבק מקצועי, עיקש ומתמיד יביא במקרים הנכונים לביטול כתב האישום כנגד האזרח .