במוקד הכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, אשר ניתנה לאחרונה, עמדה השאלה האם אישה שגידלה עם בת זוגה ילד מיום היוולדו ועד שנפרדו כשהיה בן ארבע וחצי, זכאית להמשיך את הקשר איתו אף על פי שאין ביניהם קשר ביולוגי ולמרות התנגדותה של האם הביולוגית לקשר?


במסגרת פסק הדין התבררה תביעתה של האם הלא פיזיולוגית שביקשה משמורת משותפת על הילד, היום בן תשע, אשר גידלה כאמו עד לפרידתה מבת הזוג. היא תבעה להכיר בה כ"הורה פסיכולוגי" - מונח אשר הוכר בפסיקה ומקנה זכויות הוריות גם להורים שאינם קשורים באופן ביולוגי לילד.


שתי הנשים גידלו את הילד יחדיו מאז שנולד ועד שנפרדו כשהיה בן ארבע וחצי


בת זוגה לשעבר של התובעת, שהיא אמו הביולוגית של הילד, טענה כי אין לה כל זכות הורית כלפי הילד מאחר שלא מדובר בבנה. עוד טענה כי המשך הקשר בין זוגתה לשעבר לבין בנה יגרום לו נזק מאחר שהיא מנסה לפגוע במעמדה ההורי.


בית המשפט מינה מומחיות מקצועיות לבדיקת המצב, אשר התרשמו כי צריך לחדש את הקשר שהתנתק בין התובעת לבין הילד, וזאת לטובתו של הילד. בחינת העדויות וחוות הדעת המקצועיות, שיחה עם הילד עצמו וכן צילומים וסרטונים הביאו את השופט למסקנה כי הקשר החם והקרוב בין התובעת לילד מהווה קשר של הורה ובן לכל דבר ועניין.


על כן, נקבעו לילד ולאמו הלא ביולוגית הסדרי שהות קבועים אשר יורחבו באופן הדרגתי גם ללינה בסופי שבוע. בד בבד עם קביעה זו, שלח השופט את שתי האימהות להליך טיפולי כדי להימנע מהסתה ומפגיעה בילד. אף על פי שתביעתה של האם הלא ביולוגית התקבלה, השופט החליט לפנים משורת הדין שלא לחייב את הנתבעת בהוצאות, כדי לא להעמיק את המשבר בין שתי הנשים.


מהי הורות על פי החוק הישראלי ומהן זכויותיו של הורה שאין לו קשר ביולוגי או גנטי עם הילד?


ההליך המשפטי הגיע לסיומו לאחר חמש שנות דיונים שבמהלכם ניסו לסיים את הסכסוך בהסכמה, אך ללא הצלחה. במסגרת ההחלטות השונות שניתנו במהלך הדרך וגם במשפט זה, ניתח השופט את המונח "הורות פסיכולוגית" אשר בא לתאר מצבים שבהם גם הורים שיש קשר הורי ברור בינם לבין ילדיהם אף ללא קשר גנטי נחשבים להורים לכל דבר ועניין.


השופט התייחס למונח "הורות" בחוק בישראל, וציין כי לא נקבעו קריטריונים ספציפיים להגדרת אבהות או אימהות מלבד הקשר הגנטי. ואולם, השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות בכל הנוגע להגדרת משפחה וההליכים שבהם ילדים מגיעים לעולם, מחייבים גם את בתי המשפט להתייחס מחדש להגדרת ההורות.


מה הוביל להחלטה שהאם הלא ביולוגית מהווה "אם פסיכולוגית" לילד ולכן זכאית להמשך הקשר איתו?


הקשר בין שתי הנשים נמשך 11 שנים, ומתוכן גרו במשך שבע שנים עם הוריה של התובעת, שם גידלו יחדיו את הילד. למרות זאת, ואף על פי שמשפחתה המורחבת של התובעת העידה כי התייחסה אל הילד כבן משפחה לכל דבר ועניין, טענה הנתבעת כי ראתה את הקשר ביניהן כקשר חברי בלבד ולא כקשר זוגי.


ואולם, חומר הראיות העלה כי השתיים התנהלו כיחידה משפחתית אחת מבחינה כספית, וכי התובעת היא זו שרכשה את מנות הזרע ששימשו להבאת הילד לעולם, והייתה שותפה ונוכחת בכל הליכי ההפריה והבדיקות במהלך ההריון, וכן כי מאז שנולד הילד היא הייתה שותפה לגידולו באופן שווה.


עוד עלה כי לאחר הפרידה, במשך חצי שנה הנתבעת אפשרה לתובעת לקיים קשר רציף עם הילד מתוך הבנה כי הקשר ביניהם חשוב לו, אך לאחר מכן סירבה למפגשים נוספים.


הקשר בין התובעת לילד נקבע כחשוב ומהותי להמשך התפתחותו של הילד


תמונות רבות שהציגה התובעת הצביעו על רמת הקשר העמוק בינה ובין הילד, לרבות צילומים מהיום שבו נולד, שמחות וימי הולדת ובילויים משפחתיים רבים. בסרטוני וידאו שהציגה התייחס אליה הילד פעמים רבות כאל אמו וקרא לה אמא.

 

יש לך שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות


השופט עצמו התרשם מחשיבות הקשר לילד, ומכך שהמשך הניתוק יפגע בו. על כן ולאור עקרון טובת הילד, קיבל השופט את התביעה וקבע כי יתקיימו ביניהם הסדרי שהות קבועים שיילכו ויעלו בהדרגה.


תמ"ש 58503-05-16