מהו שיעור הנזק שנגרם בעקבות גיהוקים ושיהוקים שאינם פוסקים במשך תקופה של ארבע שנים, ומהו סכום הפיצויים הראוי לאישה שהחלה סובלת מהתופעה לאחר שנפגעה כנוסעת ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים?


לאחרונה דן בית משפט השלום בתביעתה של האישה, היום בשנות ה-50 לחייה, אשר נפגעה בתאונה לפני כארבע שנים בבית החזה ובצלעות, ומאז ועד היום לא הפסיקה לשהק. התביעה הוגשה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בזמן התאונה, כאשר המחלוקת היחידה בין התובעת לחברת הביטוח נגעה לגובה הפיצוי המתאים.


רופא מומחה לרפואה פנימית אשר מונה על ידי בית המשפט קבע כי במשך שנה לאחר הפגיעה התאונה סבלה האישה מנכות זמנית בשיעור של 30%, והיום היא סובלת מנכות צמיתה בשיעור של 10%. השופט התייחס לכך שהשיהוקים גורמים לה סבל גדול ואף עייפות רבה, מאחר שהם נמשכים גם בלילות, וכן הובילו גם לפגיעה נפשית. בסופו של דבר חברת הביטוח חויבה בפיצויים בסכום כולל של 127 אלף שקלים.


הגיהוקים הלא פוסקים הקשו על האישה להמשיך לעבוד באופן רגיל, וכן גרמו לאנשים בסביבת עבודתה לחוסר נוחות


השופט פירט מהם ראשי הנזק שבגינם זכאית האישה לפיצויים, וחישב את גובה הפיצוי עבור כל ראש נזק. תחילה נקבע כי מגיעים לה פיצויים בסכום של 16 אלף שקלים עבור כאב וסבל, בהתאם לשיעור הנכות שנקבע לה על ידי המומחה הרפואי מטעם בית המשפט.


לאחר מכן חושב מהו הפיצוי עבור הפסדי השכר שנגרמו לה בעבר. לפני התאונה עבדה בניקיון בשני מקומות עבודה במקביל, כאשר הכנסתה הממוצעת עמדה על סך של כ-7,000 שקלים. אחרי התאונה נעדרה מהעבודה למשך תקופה של כחודש וחצי, ולאחר מכן שבה לעבוד. עם זאת, היקף עבודתה היה מצומצם יותר, והיום היא משתכרת כ-2,000 שקלים פחות.


האישה תיארה עד כמה התקשתה לעבוד לאחר התאונה בגלל השיהוקים הבלתי נגמרים שלא פסקו לרגע, והשופט עצמו התרשם במהלך עדותה כי הגיהוקים מפריעים לה מאוד, ולעתים גרמו לה ממש לרעידות. בנסיבות אלה נקבע כי היא זכאית לפיצוי בסכום של עשרת אלפים שקלים עבור הפסדי השכר שנגרמו לה עד כה.


כיצד בעיית השיהוקים תשפיע על יכולת הכנסתה של האישה בעתיד?


כדי להעריך את ההפסדים הכרוכים בפגיעה בהכנסתה של האישה בעתיד, הביא השופט בחשבון את שיעור נכותה הרפואית ואת נכותה התפקודית. כלומר, עד כמה השיהוקים גורמים לה להפרעה בתפקוד היומיומי וביכולתה לעבוד.


בעוד חברת הביטוח טענה כי קיים טיפול תרופתי שיכול להעלים את בעיית השיהוקים, וכי האישה בחרה שלא ליטול את התרופה בזמן אבחונה כדי שתוכל לקבל פיצויים, השופט לא מצא ממש בטענותיה, היות שהמומחה הרפואי קבע כי התרופה יכולה להביא אך ורק להפוגה קצרה בתופעה אך לא להעלים אותה.


באשר לנזק התפקודי שנגרם לה, התייחס השופט לכך שהיא אינה מפסיקה לשהק כבר ארבע שנים, במהלך היום וגם בלילה בזמן השינה. מדובר בחוסר נוחות גדול שאי אפשר להתעלם ממנו, אשר גורם לה הן לעייפות והן לפגיעה נפשית, לתסכולים ולכעסים.


אמנם התובעת יכולה מבחינה פיזית להמשיך ולעבוד, המשיך השופט, אולם השיהוקים בהחלט יכולים להשפיע על יכולת עבודתה ועל היקף העבודה שהיא מסוגלת לבצע. גם מבחינת המעסיקים הפוטנציאליים בעתיד, השיהוקים עלולים להקשות עליה להתקבל למקומות עבודה חדשים או לשמור על מקום העבודה שלה. בנסיבות אלה, קבע השופט כי היא זכאית לפיצויים גלובליים עבור הפסדי שכר בעתיד בסכום של 95 אלף שקלים.


האם התובעת נזקקת לעזרתם של בני משפחתה בעקבות בעיית הגיהוקים?


במסגרת התביעה דרשה האישה פיצויים של 40 אלף שקלים עבור עזרה שנדרשה לקבל מקרובי משפחתה לאחר הפגיעה בתאונה, וכן עבור העזרה שלה תזדקק בעתיד. מנגד טענה חברת הביטוח כי היא אינה זכאית לפיצוי עבור ראש נזק זה.


השופט הניח כי אכן הייתה זקוקה לעזרה בתקופה שלאחר התאונה, אך בעתיד בעיית השיהוקים לא תצריך עזרה מיוחדת. הוא קבע כי היא זכאית לפיצוי בסך 3,000 שקלים עבור ראש נזק זה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


מלבד זאת נקבעו לזכותה 3,000 שקלים נוספים עבור הוצאות רפואיות ונסיעות, בדיקות שונות ותשלומים לקופת החולים. בסופו של דבר סכום הפיצויים הכולל הצטבר לסך של 127 אלף שקלים, שאותו נדרשה חברת הביטוח לשלם בתוך 30 יום ממתן פסק הדין.

 

ת"א 42044-07-19