בשנת 2017, עורך דין בן 41 שהיה בשירות מילואים פעיל נסע באוטובוס. כלי הרכב בלם בפתאומיות, וכתוצאה מכך הגבר עף קדימה ונפצע בראשו, בצווארו, בגבו ובכתפו. הוא פנה לקבלת טיפול רפואי ושוחרר לביתו, ולאחר מכן הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח שהעניקה כיסוי ביטוחי לאוטובוס מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אף על פי שיכול היה לבחור במסלול חלופי ולהגיש תביעת פיצויים כנגד משרד הביטחון במסגרת חוק הנכים, אשר עוסק בשיקום ותגמולים למי שנפגע במסגרת שירותו הצבאי.


לאחרונה הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בעניין תביעת הפיצויים, לאחר שמומחים רפואיים בתחומים שונים קבעו לו נכות רפואית משוקללת בשיעור של כ-27%, בגין הגבלות בזרוע, נכות פסיכיאטרית קלה וכאבי ראש. התובע טען שנגרמו לו נזקים כספיים והפסדי שכר בעקבות התאונה, בשל כאביו והנכות הנוירולוגית שגורמת לו לשלל פגיעות כגון קשיי שינה ופגיעה בזיכרון. מנגד טענה חברת הביטוח כי לא נגרם לו נזק תפקודי משמעותי.


השופטת התרשמה כי הפגיעות שנותרו לגבר לאחר התאונה עלולות להפריע לעיסוקו בצורה חלקית, וקבעה כי שיעור הנזק התפקודי עומד על 15%. בהתאם לכך, נקבעו הפסדי השכר שלו, גובה ההוצאות הרפואיות ופיצויים עבור כאב וסבל, בסכום כולל של כ-854 אלף שקלים. נוסף על כך נקבע כי חברת הביטוח תישא בהוצאות המשפט ושכר הטרחה בסך של כ-130 אלף שקלים.


מהי הנכות התפקודית שנותרה בתובע בעקבות התאונה, ועד כמה היא פוגעת בעיסוקו כעורך דין?


התובע טען כי שיעור הנזק התפקודי גבוה באופן ניכר משיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו, ויש להעמיד אותו על 60%. לטענתו, הוא סובל מכאבים בצוואר ובכתף, קשיים בשינה, פגיעה בזיכרון, כאבי ראש, פגיעה קוגניטיבית, קשיי ריכוז, בעיות זיכרון ושיבוש מילים. כל אלו פגעו מאוד בעבודתו כעורך דין עצמאי, כך טען, וגרמו לו הפסדי שכר ניכרים.


מנגד טענה חברת הביטוח כי הוא מפריז בתיאור נזקיו התפקודיים, וכי על פי חוות הדעת הרפואיות, לא נגרם לו כל נזק תפקודי משמעותי.
המומחים הרפואיים אשר מונו על ידי בית המשפט התבקשו לתת את חוות דעתם באשר להשפעת הנכויות הרפואיות של התובע על תחום עיסוקו. האורתופד אשר קבע לו נכות בשיעור של 15% בגין הגבלת תנועה בכתפו ציין כי ההגבלה אינה אמורה להגביל את עבודתו. כמו כן, הנוירולוג אשר קבע לו מכות בשיעור של 5% בגין כאבי ראש קבע כי אין לכך הגבלות תפקודיות משמעותיות. הפסיכיאטר אשר בדק אותו קבע כי הוא סובל מהפרעה פסיכיאטרית קלה בלבד.


השופטת התרשמה כי התובע מתנסח באופן רהוט וחד, ולא התרשמה כי הוא סובל מבעיות זיכרון. ואולם, היא הניחה כי סוגי הנכות שנקבעו לו עלולים לפגוע בעבודתו באופן חלקי, היות שהוא סובל לעתים מכאבים אשר עלולים להאט את הקצב שבו הוא עובד. על כן קבעה השופטת ששיעור נכותו התפקודית יעמוד על 15%.


כיצד נקבע מהו סכום הנזק שנגרם לתובע בעקבות הפסדי השתכרות?


בכל הנוגע להפסדי שכר שנגרמו לו בעבר, נקבע כי התובע זכאי לפיצויים עבור שלושה שבועות שבהם היה בחופשת מחלה, בסכום של כ-16 אלף שקלים. באשר להפסדי השתכרות עתידיים, קבעה השופטת כי קשה לקבוע האם חלה פגיעה בהכנסתו לאחר התאונה מאחר שעסק בעריכת דין באופן עצמאי, וכי מכל מקום הוא לא הוכיח את טענותיו.


למרות זאת, המשיכה השופטת, יש להניח כי תחול פגיעה בהכנסותיו בעתיד בשל הפגיעות מהתאונה, וקבעה את סכום הפיצויים עבור ראש נזק זה על סך של 756 אלף שקלים.


עוד קבעה השופטת כי התובע זכאי לפיצויים עבור הוצאות רפואיות בסכום של עשרת אלפים שקלים, וזאת בהתאם לחשבוניות וקבלות שהציג. מעבר לכך, התובע טען כי הוא נזקק לעזרה מוגברת ממשפחתו בשל הכאבים והמגבלה בתנועה בכתפו בכל הנוגע לעבודות הבית השונות, והשופטת העמידה את סכום הפיצויים עבור עזרה מהזולת על סך של 25 אלף שקלים. כמו כן, על בסיס הנכות הרפואית שנקבעה לו, יזכה התובע בפיצויים עבור כאב וסבל בסך של כ-47 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


כאמור, סכום הפיצויים הכולל עומד על סך של כ-854 אלף שקלים, וכמו כן יקבל התובע סכום של כ-130 אלף שקלים עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דינו.

 

ת"א 60651-01-19