רואה חשבון בן 36 זכה לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו בפיצויים משמעותיים בסך של כמעט 770 אלף שקלים, בעקבות תאונת דרכים שהיה מעורב בה לפני כחמש שנים. בית המשפט קיבל את תביעתו כנגד חברת הביטוח שביטחה את רכבו בעת התאונה, וקבע שהתאונה פגעה ביכולת התפקוד שלו במקום העבודה והביאה לקשיים נפשיים ממושכים.
נכותו הרפואית המשוקללת של הצעיר הועמדה על שיעור של 19% והשופט הבהיר כי מדובר בנכות משמעותית שעיקרה נפשי. חברת הביטוח חויבה לפצות אותו בסך של 769,621 שקלים, וכן לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 118 אלף שקלים.
כיצד אירעה התאונה ומהם הנזקים שנגרמו לתובע בעקבותיה?
בשנת 2020, בעת שנהג ברכבו, נפגע התובע בתאונת דרכים שגרמה לו לפציעות מגוונות. הוא טופל בבית חולים והתלונן על פגיעת ראש, כאבי צוואר וגב, כאבים ביד שמאל וסחרחורות. מעבר לפגיעות הפיזיות, הופיעו אצלו קשיים נפשיים לאחר התאונה ונמשכים עד היום.
במסגרת התביעה התברר שכשנה לפני כן היה מעורב התובע בתאונת דרכים נוספת. אותה תאונה ראשונה הסתיימה בהסדר פשרה עם חברת הביטוח במהלך המשפט הנוכחי, אך השאלה האם חלק מהנזקים נגרמו כבר אז ליוותה את ההליך.
כיצד נקבע מהי הנכות הנפשית שנגרמה לתובע לאחר התאונה?
המומחה הרפואי בתחום בריאות הנפש שמינה בית המשפט קבע בתחילה נכות בשיעור של 15% בגין הפרעת הסתגלות עם מרכיבים של הפרעה פוסט טראומטית. ואולם, במהלך חקירתו בבית המשפט, המומחה סבר שחלק מהנזקים הנפשיים החלו כבר לאחר התאונה הראשונה.
חברת הביטוח טענה שיש לייחס חלק נכבד מהנכות לתאונה הראשונה, בעיקר בשל כך שהתובע הפסיק את עבודתו כמאמן כדורסל כבר אז. התובע, לעומת זאת, טען שחזר לאמן את קבוצת הנשים גם אחרי התאונה הראשונה, והפסיק רק בעקבות מגפת הקורונה והתאונה השנייה. בסופו של דבר, המומחה הרפואי החליט לייחס 2% בלבד לתאונה הראשונה, וקבע נכות של 13% בגין התאונה השנייה. השופט קיבל את קביעתו של המומחה.
האם הקשיים הנפשיים הובילו לפגיעה בתפקודו של הנפגע במהלך עבודתו?
אחת הטענות המרכזיות של הנפגע הייתה שקשייו הנפשיים בעקבות התאונה פגעו קשות בתפקודו במקום העבודה. הוא טען שנאלץ לעבוד שעות רבות עד השעות הקטנות של הלילה כדי לעמוד במטלות, שסבל מהתפרצויות זעם כלפי ממונים ועמיתים, ושהמעסיק לא מרוצה מתפקודו.
לטענתו, הוא לא קיבל העלאות או תגמולים הוניים שניתנו לעמיתיו בגלל הבעיות שנגרמו מהתאונה. ואולם, התובע לא זימן את המעסיק או נציג מטעמו להעיד בבית המשפט. כשנשאל מדוע, הסביר שהוא חושש שהדבר עלול לגרום לפיטוריו.
השופט דחה את ההסבר שנתן התובע לאי זימון המעסיק לעדות. השופט הדגיש שמדובר בעד מרכזי שהיה יכול לאשר או להפריך את הטענות על הפגיעה בתפקוד, ושההימנעות מזימונו נזקפת לחובת התובע. גם שני העמיתים שהתובע זימן לעשות לא סיפקו תמיכה לטענותיו - אחד מהם לא עבד באותו צוות, והשני סיים את עבודתו שם כבר ב-2023 ולא היה לו ידע על המצב הנוכחי. בנוסף, התובע לא הציג את הסכם ההעסקה שלו ולא הוכיח את הטענות לגבי אובדן תגמולים הוניים.
כמו כן התברר שלמרות כל הקשיים הנטענים, שכרו של רואה החשבון דווקא עלה באופן ניכר בשנים שאחרי התאונה. במועד התאונה שכרו עמד על כ-15 אלף שקלים, ובשנת 2024 הוא כבר השתכר כ-22 אלף שקלים. עם זאת, השופט ציין שהנפגע עדיין צעיר יחסית, ונותרו לפניו שנות עבודה רבות, כך שלא ניתן להתעלם מהאפשרות שהנכויות ישפיעו עליו בעתיד.
השופט קבע לנפגע נכות רפואית כוללת בשיעור של 19% - נכות אורטופדית של כ-7% ונכות נפשית בשיעור של 13%. השופט החליט להעמיד את הנכות התפקודית על שיעור זהה של 19%, תוך שקלול כל הנסיבות.
יש לך שאלה?
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
הפיצוי הכולל שנפסק הסתכם בכ-820 אלף שקלים, ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי שכבר שולמו, הסכום הסופי עמד על כמעט 770 אלף שקלים. הפיצוי כלל כ-650 אלף שקלים בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד, 81 אלף שקלים בגין אובדן זכויות פנסיה, ופיצויים נוספים בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת הזולת.
ת"א 8760-05-21
