חוק המכר נועד להסדיר ההעברה רצונית של נכס ממוכר לקונה, תמורת תשלום. סעיף 34 לחוק זה קובע "תקנת שוק" שנועדה להסדיר מצב בו מוכר הנכס לא היה בעליו. תקנת השוק קובעת תנאים מסוימים אשר בהתקיימם היא מאפשרת לקונה ליהנות מהבעלות בנכס, למרות הפגם שבהעברתו הקניינית מידי מי שלא היה בעליו. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא ליישום של תקנת השוק.
יש לכם שאלה?
המערער היה הבעלים של רישיון להפעלת מונית (להלן: "הרישיון"). המשיב 1 היה סוחר מכוניות ומתווך רישיונות של מוניות. בין השניים התקיימו יחסים עסקיים, במסגרתם המערער השכיר למשיב את רישיונו, ושכר רישיון למונית אחרת, קטנה יותר, ולכן נהנה מהפרש דמי השכירות.
המשיב 2 ביקש לרכוש זכות ציבורית של מונית כהשקעה. לצורך כך, המשיב 2 פנה למשיב 1, אשר התיימר למכור לו את הרישיון של המערער. במסגרת ההסכם, המשיב 1 הצהיר כי הוא הבעלים הרשום של הרישיון.
המערער עתר לבית המשפט בבקשה למתן סעד הצהרתי לפיו הוא היה זכאי להירשם כבעלים הבלעדי של הרישיון. מנגד, המשיב 2 טען כי רכש את הרישיון בתמורה ובתום לב, לפי תנאי תקנת השוק של סעיף 34 לחוק המכר. בית המשפט קיבל את גרסת המשיב 2, וקבע כי המשיב 2 היה זכאי ליהנות מהגנת הסעיף, ולכן הבעלות במונית הייתה שלו.
המערער ערער על תוצאת פסק הדין. המערער טען כי המשיב 2 לא עמד בדרישת תום הלב. מנגד, המשיב 2 צידד בהחלטת בית המשפט.
הכרעת בית המשפט
השופט קבע כי בית המשפט קמא, אשר ניתח את הסוגיה באמצעות פרשנות של סעיף 34 לחוק המכר, שגה בכך שיישום את הסעיף. השופט ציין כי הסעיף כולל ששה רכיבים מצטברים, שרק בהתקיימות של כולם זכאי הקונה להגנת החוק. התנאי השני, לפי הסעיף, הוא דרישה כי מדובר יהיה ב"נכס נד".
השופט גרס כי הכוונה ב"נכס נד" הייתה שיהיה מדובר במיטלטלין מוחשיים, להבדיל מ'זכות'. השופט הדגיש כי ככלל, רישיון הוא זכות אישית של בעליו, וכך גם במקרה זה, בו דובר ברישיון להפעלת מונית. לפיכך, היה ניתן להעביר את הרישיון רק לפי התנאים של סעיף 14 לפקודת התעבורה. כלומר, השופט פסק כי סעיף 34 לחוק המכר כלל לא חל במקרה דנן, ולכן המשיב 2 לא היה יכול ליהנות מתקנת השוק.
יתרה מכך, השופט ציין כי גם אם היה מחיל את סעיף 34 לחוק המכר, היה מקום לקבוע כי זכותו של המערער ברישיון עולה על זכותו של המשיב 2. השופט קבע כי העובדה שהמשיב 2 לא עיין במרשם של בעלי רישיונות להפעלת מוניות, אשר התנהל במשרד התחבורה, פגעה בתום ליבו.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי המערער היה זכאי להירשם כבעלים החוקי והיחידי של הרישיון.
.JPG)
.jpg)
.JPG)
